מינוי אפוטרופוס לדין לקטינה בטענת פרעתי

מונחת לפניי בקשה בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן - חוק ההוצאה לפועל). לכאורה נחזית הבקשה להיות כבקשת פרעתי מן המניין, אלא שאין היא כזו כלל ועיקר. נסיבותיה מיוחדות ויוצאות דופן, כפי שעוד יתואר.

הרקע והנתונים הצריכים להחלטה

1.       תיק זה נפתח ביום 19.06.2012 לביצוע שתי החלטות שיצאו מלפני בית הדין השרעי ביפו. האחת, מיום 17.3.2010 שעניינה פסיקת דמי מזונות קטינה בסך של 1,100 ש"ח בכל חודש החל מיום הגשת התביעה; והשנייה, מיום 15.7.2010 שעניינה פסיקת דמי מזונות אישה בסך של 1,500 ש"ח  בכל חודש  החל מיום הגשת התביעה.

2.       על פי נתוני התיק ביום 26.11.2012 נמסרה אזהרה בהמצאה מלאה לחייב. נגד החייב ננקטו הליכים שונים בתיק זה ובהם אף הטלת הגבלות ועיקולים.

3.       עיון בתיק מעלה כי מיום פתיחתו נתקבל בו תקבול יחיד בסך 14,147 ש"ח. הסך האמור נתקבל ביום 28.6.2013 והועבר לב"כ הזוכה. כאן המקום לציין כי ביום 10.2.2014 הופקד לתיק סך נוסף של 42,699 ש"ח על ידי המוסד לביטוח לאומי. בהחלטה מיום 13.2.2014 הוריתי על עיכוב הכספים בתיק.

4.       ביום 09.01.2014 הגיש החייב בקשה זו ועדכן כי ביום 31.07.2013 נפטרה הזוכה (להלן - המנוחה) ובהתאם לצו ירושה שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בחיפה נקבע כי יורשיה הם החייב והקטינה (לזכותה כזכור פסק בית הדין השרעי דמי מזונות העומדים לגבייה בתיק זה) בחלקים שווים.

5.       עם הגיע הבקשה הורתי להעבירה לתגובת ב"כ המנוחה ובנוסף הורתי על עיכוב הליכים בכפוף להפקדת סך של 5,000 ש"ח. כאן המקום לציין כי הסך האמור אכן הופקד וההליכים עוכבו בהתאם.

6.       על פי צילום ספח תעודת הזהות של המנוחה אשר צורף למסמכי פתיחת התיק עולה כי הקטינה נולדה ביום 23.5.2009.

עיקרי טענות הצדדים

7.       לטענת החייב, בעבר שילם במועד את כל הסכומים שהגיעו למנוחה ולבתו באמצעות שוברים מאת המוסד לביטוח לאומי דרכם הפקיד לחשבון המנוחה סך של 2,600 ש"ח בכל חודש. כאשר החלה המנוחה לעבוד כמורה הפסיק המוסד לביטוח לאומי למסור בידי החייב שוברי תשלום והאחרון יצר קשר עם ב"כ המנוחה אשר השיבו כי יוועץ בהורי המנוחה ויודיעו דבר. חרף הסכמה זו לא נתקבלה כל הודעה אצל החייב. לאחרונה, כך טוען החייב, קיבל בהפתעה צו עיקול בתיק זה בעקבותיו נודע לו לראשונה על קיומו של התיק. עם גילוי זה פנה החייב לב"כ המנוחה ועדכן אותו כי הוא והקטינה ירשו את המנוחה בחלקים שווים, בהתאם להחלטת הרשם לענייני ירושה בחיפה. בנסיבות אלה ובשל היות החייב אפוטרופסה הטבעי של הקטינה, כך נטען, יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל שכן לא יעלה על הדעת כי הוא עצמו יהיה גם החייב וגם הזוכה באותו תיק. המשיך החייב וטען, כי אם למעשה ישלם את מלוא החוב בתיק מזונות זה, הוא יהיה זכאי לקבל את הכספים מתוקף היותו יורש הזוכה, ואפוטרופסה הטבעי של הקטינה (היורשת הנוספת). בפי החייב אף טענה לפיה אין בין החיים מי שמוסמך להורות לב"כ המנוחה לפעול בתיק זה או לנקוט הליכים כלשהם, מלבד הוא עצמו כיורש הזוכה. הוא ביקש את ב"כ המנוחה לסגור התיק מפורשות, ומשלא נענה הגיש בקשה זו.

8.       ב"כ הזוכה הגיש תגובה קצרה וממוקדת במסגרתה ציין כי לפני פטירתה הותירה המנוחה צוואה בפני עדים, בה ציוותה את כל רכושה לאביה, אלא שהחייב הזדרז והגיש בקשה למתן צו ירושה תוך התעלמות מוחלטת מצוואת המנוחה. משנודע לאביה של המנוחה על  כי ניתן צו ירושה, הגיש בקשה לרשם לענייני ירושה לביטול צו הירושה ולאישור הצוואה. החלטה כאמור טרם ניתנה. ב"כ המנוחה צירף העתק מהבקשה והצוואה. לבסוף ביקש ב"כ המנוחה שאדחה את בקשת החייב.

דיון

9.       למקרא בקשת החייב ותגובת ב"כ המנוחה, בלט בהעדרו קולה של הקטינה. על רקע טענותיו של החייב כי יש להורות על סגירת התיק מזה, וטענות ב"כ המנוחה כי יש לדחות את הבקשה בהינתן שהסב הוא היורש על פי צוואה מזה, צרם בחסרונו ייצוג עניינה של הקטינה בחוב העומד לגבייה. נדמה כי האינטרסים של הקטינה בתיק ההוצאה לפועל נשכחו. איני יכול להשלים עם כך.

10.   אומר כבר עתה, בקול צלול וברור, לקטינה עניין ממשי בחלקו הארי של החוב העומד לגבייה (כפי שעוד יפורט בהמשך). זוהי נקודת המוצא, וככזו היא מחייבת שמיעת עמדתה של הקטינה. כאן מטרידה השאלה מי ישמש פה לקטינה  ויבטיח שמירה על האינטרסים שלה. ברגיל זוהי זכותו וחובתו של האב, שהרי כאפוטרופוס הטבעי של הקטינה, הוא הזכאי על פי דין לקבל החלטות בכל הנוגע לטובתה של הקטינה ולייצגה, אלא שבמקרה זה קיים ניגוד עניינים מובהק בין האב לקטינה.

נראה כי בנסיבות העניין משמעות הדבר היא מינוי אפוטרופוס לדין לקטינה, שישמש לה פה ויבטיח שמירה על זכויותיה.

11.   מינוי אפוטרופוס לדין במסגרת הליכי הוצאה לפועל מוסדר במפורש רק במסגרת תקנה 130 לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם - 1979 (להלן - תקנות ההוצאה לפועל), ומוכר רק במקרה בו מדובר בהליכים שלא נפתחו על פי פסק דין וביחס לחייב פסול דין כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב - 1962 (להלן - חוק הכשרות המשפטית). יוצא אם כן כי אין הסדר חוקי מפורש ביחס למינוי אפוטרופוס לדין במקרה כמו זה שלפניי, ועלי לפלס לי דרך לבחינת הצורך מזה והסמכות מזה להורות כן.

12.   אם בצורך וסמכות עסקינן, דומני שעלי לבחון שלושה תנאים בסיסיים והכרחיים קודם שאורה על מינוי כאמור. האחד, קיומו של אינטרס או עניין אישי של הקטינה בתוצאה; השני, קיומן של נסיבות המצדיקות מינוי אפוטרופוס לדין בסטייה מהרגיל בו האפוטרופוס הטבעי הוא גם אפוטרופוס לדין; והשלישי, מקור הסמכה להורות כן במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

נעבור אם כן לבחון התנאים הנדרשים בעניינינו אחד לאחד.

אינטרס הקטינה בתוצאה