מינהל מקרקעי ישראל בשם רשות הפיתוח נ' ארזואן עמרם ואח'

החלטה

1.המבקשים עותרים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם ביום 16.5.13 מחמת אי התייצבות לדיון ואי הגשת תצהירי עדות ראשית.

בכתב התביעה המתוקן נטען כי המבקשים, ברי הרשות במשק 12 במושב עוצם, בנו במשק מבנים ללא היתר ונדרשים הם להרוס אותם ולהפסיק את השימוש בהם. מדובר בבניה ללא היתר אשר ראשיתה התגלתה בשנת 2004 ובמועד הגשת תצהירי התובע ביום 23.1.13 עלה כי מאז הגשת כתב התביעה המקורי אמנם פונה מבנה אחד בחזית המשק ששימש למגורים, אולם נבנו מבנים נוספים ללא היתר.

בפועל, כאמור בפסיקתא שנחתמה, מעבר למבנה המגורים המקורי הקיים במשק, נבנה בסמוך לו בית מגורים נוסף ללא היתר, בית אריזה, מחסן ואף נעשה שימוש ללא היתר בחממה שהוסבה למחסן. מדובר בעבירות בניה רחבות היקף, אשר לא ברור מדוע המסלול בו נקטו הרשויות לא חל במישור הפלילי של עבירות התכנון והבניה.

2.כנגד המבקשים ניתן בתיק זה בעבר פסק דין בהעדר הגנה ולא הגישו הם כתב הגנה מתוקן אלא נשענו על טענותיהם בבקשה לביטול פסק הדין. נטען כי המשיב התיר את הבניה בהסכמתו ובהתנהגותו. עוד נטען כי אין כלל תוכנית לבית המקורי ומאחר ואין תוכנית למשק לא יכול המשיב לדרוש את הסעדים שנתבעו.

3בהחלטתי מיום 17.3.13 בבקשה אשר הוגשה לצורך דחיית קדם המשפט שהיה קבוע לאותו יום, נדחה מועד הדיון וניתנה למבקשים ארכה להגשת תצהירים מטעמם עד ליום 1.5.13. כבר אז העלה ב"כ המבקשים טענות ביחס למצבו הרפואי בגינו התבקשה הדחיה ולכן ניתנה ארכה אולם נקבע כי מצבו הרפואי של ב"כ המבקשים לא ישמש עילה לדחייה נוספת.

בפועל התעלם ב"כ המבקש מההחלטה האמורה ובבוקר הדיון מיום 16.5.13 הגיש בקשה זהה לבקשה שהוגשה ערב הדיון הקודם וטען כי כלל לא הודיע למבקשים את תוכן החלטת בית המשפט.

4.לטענת המבקשים אין לפקוד עליהם את עוון בא כוחם ודחיית בקשתם תוביל להשארתם חסרי קורת גג, למרות גילם ומצבם הרפואי. לטענתם יש להם טענות הגנה הראויות לבירור ואף החלו בהליכים להכשרת הבניה במשק.

המשיב מתנגד לבקשה הן מחמת המחדלים הדיוניים והן לאור העדר טענות הגנה כפי העולה אף ממכתב מהנדס הבניין שצרפו המבקשים לבקשתם.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים עולה כי דין הבקשה להדחות. התנהלות המבקשים באמצעות בא כוחם מהווה דוגמא מובהקת להתעלמות מדעת מההליך השיפוטי ועולה חשש לשימוש לרעה בהליכי בית משפט. למרות מצבו הרפואי של ב"כ המבקשים, לא צורפו אישורים כי היה מאושפז תקופות ממושכות ולא ניתן כל הסבר מדוע התעלם מההחלטה המפורשת מיום 17.3.13 אשר צפתה מראש כי יעשה שימוש במצבו הרפואי כדי להמנע מניהול התביעה לגופה. הנוהג של הגשת בקשות המעמידות את בית המשפט בפני עובדה כי בעל דין לא עמד בחובותיו הדיוניות הוא נוהג פסול שיש לשרשו.

מעבר למחדל הדיוני החמור שדי בו בנסיבות העניין כדי לדחות את הבקשה, לא מצאתי כי למבקשים הגנה אפשרית כנגד התביעה. הנוהג של נבנה ראשית ולאחר מעשה נבקש היתר הינו נוהג פסול. גם העדר תוכנית בניין עיר אינו מקנה זכות לבנות ללא היתר. טענות המבקשים כלליות ולא ניתן לגזור מהם הסכמה של המשיב לבנייה, במיוחד שאין לגזור הסכמה שבשתיקה מממחדלי הרשות לאכוף במועד עבירות של בניה ללא היתר. כמו כן אין יסוד לטענה כי המבנים נבנו בהיתר, ומילא לא נדרש פינוי בית המגורים המקורי אשר נטען לגביו כי אושר בתוכנית הכללית של המושב.

עיון במכתב המהנדס שצרפו המבקשים מלמד כי מודים הם בכל המיוחס להם בכתב התביעה, כי רק לבית ההורים, הם המבקשים, יש היתר, ויתר המבנים במשק נבנו ללא היתר.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

הפקדון בתיק, על פירותיו, יחולט לטובת ב"כ המשיב על חשבון ההוצאות שנפסקו.

מאחר ומדובר בהליך הדומה בטיבו לצו הריסה והפסקת שימוש בהליך פלילי של בניה ללא היתר אני קובע כי מועד ביצוע פסק הדין יידחה ליום 1.1.2014 כדי לאפשר למבקשים לקדם קבלת היתרים למבנים שניתן להכשיר הקמתם במשק.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ג, 18 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: