מימון עמר נ' מדינת ישראל

1. בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' סובל)    ב-מ"ת 23538-03-17, במסגרתה בית המשפט המחוזי הנכבד הורה על מעצרו של העורר עד למתן החלטה בעתירה להכריז עליו בר-הסגרה לארה"ב.

           אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה בערר.

רקע

2. בתאריך 15.09.2016 הוגש כנגד העורר כתב אישום לבית המשפט המחוזי במחוז קולומביה בארצות הברית, שם הוא הואשם, יחד עם שלושה נאשמים נוספים (אזרחית סרביה, ושני אזרחי רומניה) (להלן יחד: הנאשמים), בעבירה של קשירת קשר לביצוע הונאה באמצעים אלקטרוניים (Conspiracy to Commit Wire Fraud) – עבירה לפי סעיף 1349 לפרק 18 לקוד האמריקני (18 U.S.C. § 1349), אשר דינה הוא עד 20 שנות מאסר (ראו: United States of America v. Harry Meir Mimoun Amar, Criminal Indictment, Case: 1:16-cr-00153) (להלן: כתב האישום האמריקני). 

3. בתמצית, במסגרת כתב האישום האמריקני נטען כי במהלך השנים 2015-2014 – הנאשמים, יחד עם שלושה שותפים נוספים (שהם אזרחי הונגריה, רומניה וישראל, שהועמדו לדין בהליך נפרד, והורשעו על פי הודאתם) ואחרים – הונו בצוותא חברות אירופאיות שונות (להלן: החברות) במספר מקרים בהם הם התחזו לבעלי תפקיד בכיר בחברות הנ"ל. לפי הנטען, הנאשמים יצרו באמצעים טכנולוגיים כתובות דוא"ל דומות, או זהות, לכתובות דוא"ל של בכירים באותן החברות. הנאשמים, כך נטען, שלחו באמצעות כתובות הדוא"ל הנ"ל – הודעות דוא"ל לעובדים בדרגי ביניים באותן חברות, שהיו בעלי גישה לחשבונות הבנק של החברות, וביקשו מהם להעביר סכומי כסף גדולים, בחלק מהמקרים מיליוני אירו, לחשבונות בנק שונים, והכל, כך נטען, תוך יצירת מצג שווא לפיו העברת סכומים אלו נדרשת לשם רכישה סודית של חברה אחרת.

4. בכתב האישום האמריקני נטען עוד כי במסגרת מעשיהם – הנאשמים השתמשו בשירותי רשם שמות מתחם (domain name), הרשום בארה"ב, ומאושר לצורך זה על ידי ארגון האינטרנט העולמי. לפי הנטען, הנאשמים רכשו מרשם שמות המתחם הנ"ל – שמות מתחם דומים לכתובות הדוא"ל של החברות, אותן הן הונו, וכך הם הטעו את עובדי החברות לחשוב כי מדובר בפנייה פנימית לגיטימית. עוד נטען כיהנאשמים השתמשו בתוכנת דוא"ל, המאפשרת לשנות את כתובת הדוא"ל ממנה הם שלחו הודעות דוא"ל, כך שההודעה שנשלחה לעובד החברה הרלבנטית נחזתה כהודעה המגיעה מכתובת דוא"ל אמיתית. לפי הנטען, הנאשמים השתמשו גם בשרתי דוא"ל אמריקניים מוכרים לשליחת הודעות הדוא"ל הנ"ל לעובדי החברות, וזאת במטרה למנוע ממערכות הדוא"ל של החברות לסנן את ההודעות, אותן הם שלחו. בנוסף, כך נטען, חלק מהנאשמים התחזו ליועצים ולעורכי דין המלווים לכאורה את ביצוע העסקה הסודית הנ"ל, והם שיגרו הודעות דוא"ל ומסמכים, הנחזים להיות מעורכי דין.

5. לפי הנטען בכתב האישום האמריקני, באמצעות מעשי המרמה הנטענים הנ"ל –הנאשמים הצליחו לקבל במכלול במרמה מיליוני אירו מן החברות, ולהעביר סכומים אלו לחשבונות בנק שבשליטתם, כאשר משם, כך נטען, הכספים הועברו לחשבונות בנק בסין ובהונג קונג.

6. בתאריך 15.09.2016 בית המשפט הפדראלי בוושינגטון, מחוז קולומביה, הוציא צו מעצר כנגד העורר בגין המיוחס לו בכתב האישום האמריקני.

7. בתאריך 20.02.2017 ממשלת ארה"ב הגישה בקשה להסגיר לידיה את העורר, וזאת בכדי להעמידו לדין בארה"ב. לבקשת ההסגרה צורפו שני תצהירים מתאריך 24.01.2017, שיתוארו להלן: