מימון נ' קרוטוריו ואח'

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 4 (ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד), על סמך טיעוני הצדדים בעל פה.

התובעת ילידת שנת 1972, נפגעה על פי הנטען בתאונת דרכים מיום 6.12.04 בהיותה רוכבת אופנים. המחלוקת בין הצדדים נסובה בשאלת הנזק.

על פי הנטען, בעקבות התאונה נגרמו לתובעת חבלות בפנים ונפיחות בקרסול וכן נחבלה באגן. התובעת הציגה תמונות בתמיכה לנזקים הנטענים שנגרמו לה.

אין טענה לנכות כתוצאה מהתאונה. בתקופה הסמוכה לתאונה, התובעת לא עבדה. התובעת מבקשת בעיקר לפצותה בגין הכאב והסבל שנגרם לה בגובה המקסימלי בהיעדר נכות.

לטענת הנתבעים, מדובר בתאונת דרכים קלה שספק אם הנזק שנגרם לתובעת עולה כדי נזק גוף כהגדרתו בחוק. התובעת לא אושפזה ושוחררה לביתה עם ההמלצות הרגילות של משככי כאבים ומנוחה. מלבד תעודת חדר מיון אחת לא הוצגו מסמכים רפואיים נוספים ויש בכך כדי להעיד על קלות הפגיעה. מדובר בפגיעה שלא מצריכה מנוחה ולא שכיבה בבית. לפיכך, מציעים הנתבעים לפיצוי התובעת בגין כאב וסבל סך של 1,000 ש"ח. 

 לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לתיק בית משפט לרבות בתמונות התובעת ולאחר ששקלתי כל טענות באי כוח הצדדים, אני פוסקת על דרך הפשרה כדלקמן:

א. הנתבעים 1-3 ביחד ולחוד ישלמו לתובעת פיצוי בגין התאונה בסך 6,000 ₪.

ב. בנוסף, ישלמו הנתבעים 1-3 ביחד ולחוד שכר טירחת עורך דין בשעור 12% מהסכום בפיסקה א' דלעיל, בתוספת מס ערך מוסף כחוק, וכן החזר אגרת בית משפט ששולמה משוערכת להיום.

ג. הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובעת בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ד. התביעה כנגד הנתבעת מס' 4 – קרנית נדחית ללא צו להוצאות.

ה. בנסיבות העניין ונוכח הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מיתרת אגרה.

5129371

54678313המזכירות תמציא לצדדים.

5129371

54678313

ניתן היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.