מימון נ' סמון

פסק דין

1. התובע, מר אלי מימון, חולה במחלת כבד כרונית אשר למרבית הצער לא ניתן לטפל בה טיפול תרופתי. בצר לו, פנה התובע לנתבע, ד"ר יצחק סמון, על מנת לנסות להסתייע בטיפול תומך ברפואה משלימה. התובע הגיע לטיפול במרפאתו של הנתבע מספר פעמים. בביקור ביום 30.5.12, שהיה הביקור האחרון במרפאה, הפנה הנתבע את התובע למספר בדיקות נוספות והסביר לו שברצונו לבחון האם ניתן לטפל במחלתו בטיפול אימונולוגי. הנתבע הסביר לתובע כי מדובר בטיפול חדשני וכי הנתבע מעוניין לחקור את טיב הטיפול ואת האפשרות להיעזר בו במקרה של התובע. עוד סוכם כי הנתבע יצור קשר עם התובע לאחר שיסיים לחקור את התאמת הטיפול המוצע למחלתו.

2. התובע אינו מלין על הטיפול שקיבל מהנתבע באותם פעמים בהם טופל על ידו במרפאתו. טענותיו מופנות לגבי אופן התנהגותו של הנתבע לאחר הביקור האחרון במרפאה. לטענת התובע, הוא ביצע באופן את הבדיקות בהתאם להנחיית הנתבע ושלח לו את תוצאותיהן. דא עקא, הימים נקפו והוא לא קיבל כל עדכון מהנתבע בעניין הטיפול המוצע. התובע ניסה ליצור קשר עם הנתבע באופן חוזר ונשנה, אולם ללא הואיל. פעמים שהנתבע לא שעה לשיחותיו, ופעמים שהנתבע ענה אולם הוא דחה אותו מטעמים שונים. לאורך כל התקופה, של כחצי שנה, הנתבע לא טרח ליצור קשר עם התובע מיוזמתו ולעדכן אותו לגבי ממצאי מחקרו. לבסוף, נואש התובע מניסיונותיו לקבל מענה מהנתבע, והגיש תביעה זו. לטענתו, התנהגותו של התובע הסבה לו הפסד כספי, שכן הבדיקות שביצע אינן כלולות במסגרת "סל הבריאות" וכן נגרם לו הפסד בגין אובדן זמן עבודה. כמו כן, וזהו העיקר, לטענת התובע התנהלות הנתבע הסבה לו עגמת נפש רבה.

3. בדיון שהתנהל לפני הודה הנתבע כי נפל פגם בהתנהגותו בכל הקשור לעדכון התובע בנוגע לתוצאות מחקרו והוא התנצל על כך לפניו. הנתבע הבהיר שהוא לא חסך מאמצים על מנת לבחון את הטיפול החדשני שהציע לתובע. אולם הדבר דרש זמן, שכן הוא נדרש לשם כך ליצור קשר עם חבריו בחו"ל, קשר אשר אבד ברבות השנים והיה עליו לאתרם. הוא שלח מיילים, ערך חיפושים באינטרנט והתקשר לרופאים באירופה. לעיתים הוא הופנה על ידי רופא עימו יצר קשר לרופא אחר הבקי יותר בתחום הספציפי הנדון. הנתבע אף הסביר כי בשל טיבעו האופטימי הוא לא הזדרז ל"הרים ידיים" וקיווה שאם יחפש עוד אולי ימצא פתרון. בסופו של יום התברר, לדאבון הלב, כי לא היו מספיק מחקרים אשר הוכיחו את יעילות הטיפול החדשני למחלתו הספציפית של התובע.

4. אין כל ספק בעיני כי לתובע נגרמו עוגמת נפש ותסכול רב בשל הצורך "לרדוף" אחר הנתבע על מנת לנסות ולהתעדכן בנוגע לאפשרות לקבל טיפול אשר עשוי היה לסייע לו להתמודד עם מחלתו. התובע אמנם הבהיר כי הוא למוד אכזבות בנושא הטיפול בו, ולא השליך יהבו על כך שהמחקר החדשני יהווה בהכרח פריצת דרך לגבי אפשרות הטיפול בו, אולם עדיין היה חשוב לו מאוד למצות את בדיקת אפיק זה. התרשמתי כי התובע הגיש את התביעה שלפני מנהמת ליבו לאחר שחש כי לא קיבל מהנתבע את ההתייחסות המגיע לו כמטופל, ובמיוחד מטופל הסובל ממחלה קשה, אשר בצר לו, תר אחר כל בדל אפשרות, ולו קלושה, לטיפול אשר עשוי להביא לו מזור.

5. חרף האמור לעיל, ואף כי נקל להבין ללבו של התובע, ולתחושתו כי הוא "נזנח" על ידי רופאו, בנסיבות העניין אין בידי לקבל את התביעה. אכן, בשים לב למצבו של התובע, טוב היה עושה הנתבע לו היה פועל כלפי התובע ביתר רגישות והיה דואג לעדכן אותו לגבי חיפושיו ותוצאותיהם. ברם, מעדותו של הנתבע, אשר הרשמתי ממהימנותה, עולה כי הוא כלל לא זנח את הטיפול בעניינו של התובע. הוא השקיע מאמצים ניכרים על מנת לבחון את האפשרות לסייע לתובע וזאת על חשבון זמנו הפרטי ומבלי שקיבל על כך שכר כלשהו. הבדיקה ארכה זמן רב בעיקר בשל הצורך ליצור קשר עם עמיתים בחו"ל ולאתר למומחים אשר מטפלים במחלה הספציפית של התובע. ניתן גם להבין את נטייתו של רופא, שתכלית ייעודו הוא לרפא, להמשיך בחיפושים ולא להתייאש על נקלה. כאמור, הנתבע הסביר כי הגיע למסקנה שהטיפול החדש לא יכול להועיל לתובע רק כאשר חש שמיצה את כל האפשרויות שהיו פתוחות לפניו. לפיכך, באותם פעמים שהתקשר אליו התובע, טרם הייתה לו תשובה סופית בנוגע למחקרו, ומאוחר יותר, התובע כעס עליו וניתק עימו קשר. במצב דברים זה, חרף טרונייתו המוצדקת של התובע, אין לומר כי בנסיבות העניין התנהגות הנתבע מהווה סטייה מסטנדרט התנהגות סביר באופן המצדיק את קבלת התביעה נגדו בגין נזקים שאינם נזקי גוף.

לסיום אין אלא לאחל לתובע כי ימצא מזור למחלתו.

התוצאה היא, שהתביעה נדחית. אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתקים לצדדים.

ניתן היום, כ' תמוז תשע"ג, 28 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: