מימון ואח' נ' עירי י ת ראשון לציון ואח'

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול החלטה לחייב את המבקשות (מטעמי נוחות תקראנה להלן: העירייה) לאפשר למשיבים 2 - 4 (להלן: התובעים) עיון במסמך מסוים.

2. התובעים הגישו תובענה לתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, בעטיה של הצפת מי ביוב במרתף דירתם, שמקורה בכשל בתשתיות העירוניות. במסגרת ההליכים המקדמיים עתרו בבקשה להורות לעירייה להעמיד לעיונם חוות דעת שמאי שבדק לפי הזמנתה את נסיבות האירוע והעריך את הנזק (להלן: חוות הדעת). לפי הנטען, העירייה סירבה לכך בטענה כי חל חסיון על המסמך.

3. משלא הגישה העירייה תגובה לבקשה תוך המועד שנקבע, ניתן צו עיון בחוות הדעת על פי צד אחד. העירייה הגישה בקשה לביטולו, בלא שצורף לה תצהיר לתמיכה בעובדות המבססות אותה וללא פירוט נימוקי החסיון הנטען. בנסיבות אלו, ניתן היה לדחות את הבקשה אך מטעם זה. חרף זאת, החלטתי כי לצורך הכרעה בבקשת הביטול על העירייה להגיש את תגובתה לבקשה המקורית (לעיון בחוות הדעת).

4.טענת התובעים הנה בתמצית, כי חוות הדעת רלוונטית למחלוקת דנן ותסייע להבהרת השאלות השנויות במחלוקת בהליך דנן. העירייה לעומת זאת סבורה שחוות הדעת נהנית מחסיון, שכן הוכנה בעקבות מכתב דרישה שנשלח אליה כשנתיים ומחצה לאחר אירוע ההצפה ומטרתה איסוף ראיות מתוך צפי להתדיינות עתידית.

5.נפסק לא אחת, כי ביסוד ההליך המשפטי עומד הרצון לגילוי האמת. על כן, ככלל, על בעלי הדין "לשחק בקלפים גלויים" ולגלות כבר בשלב הקדם-משפט את ראיותיהם לצד היריב וליתן הזדמנות נאותה לעיין במסמכים, ועל ידי כך למנוע הפתעתו במהלך המשפט עצמו על ידי הגשת ראיה בלתי צפויה שלא ידע על קיומה.

לכלל זה חריגים, המעניקים חסיון לראיות מסוימות. בבסיסם של חריגים אלה ההכרה בקיומם של אינטרסים מוגנים נוספים זולת האינטרס של גילוי האמת. הדין מכיר בסוגים שונים של חסיון, שחלקם מצויים בפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 וחלקם יציר הפסיקה.

ראה בסוגיה רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' גלעד ואח' פ"ד מט(2), 516 (1995) (להלן: פרשת גלעד).

6.נפסק, כי מסמכים שהוכנו כצפי להתדיינות עתידית (בין בבית משפט ובין בהליך חלופי, כגון גישור או פישור או כהכנה למשא ומתן – ראה רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פ"ד סא (2), 634 [2006]), נהנים מחסיון. הדוגמה המובהקת לסוג זה של מסמכים מצויה בדוחות חקירה הנערכים במסגרת התדיינות משפטית או תוך ציפייה לה במטרה לאסוף ראיות שיסייעו לאותו צד לסכסוך בניהול תביעתו/הגנתו.

7. הבעיה מתעוררת כאשר הוכנו מסמכים שנועדו ליותר ממטרה אחת – כצפי להליך משפטי עתידי מצד אחד, ומצד שני, למטרות אחרות, כגון בחינת נהלים והפקת לקחים. נפסק, כי במקרים מעין אלה חל מבחן המטרה הדומיננטית. הנטל להוכיח כי המטרה העיקרית או הדומיננטית של הכנת המסמך היתה צפי להתדיינות עתידית מוטל על כתפי הטוען לחסיון. אם לא יעלה בידו להוכיח זאת, לא יחול חסיון על אותה ראיה.

ראה בסוגיה פרשת גלעד הנ"ל. כן ראה רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו, פורסם בנבו [2007]) בעמוד 8, מפי כבוד השופט ריבלין [להלן: פרשת נמירובסקי]).

8. בענייננו, העירייה לא הניחה תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק כי חל חסיון על חוות הדעת. אין ראיה כי הוכנה זו אך ורק לקראת המשפט הצפוי או כי זו היתה מטרתה העיקרית או הדומיננטית. העירייה טענה אמנם כי חוות הדעת הוכנה מתוך ציפייה להליך משפטי לעתיד לבוא וגם הִפנתה להלכה הפסוקה הרלוונטית ברם טענתה לפיה ביקור השמאי בדירת התובעים והכנת חוות הדעת נעשו בסמוך לדרישה לפיצוי אינה מעוגנת בתצהיר או בראיה אחרת לביסוסה ונותרה אפוא בעלמא, וסמיכות הזמנים כשלעצמה אינה מעידה כי חוות הדעת הוכנה רק לצורך הכנה למשפט או בעיקר לשם כך.

9.היות שהעירייה לא הניחה תשתית עובדתית ראויה לביסוס טענתה, אין צורך לשקול האם בטרם תוכרע טענת חסיון ראוי לעיין בחוות הדעת (ראה תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. כן ראה בעניין זה האמור בעמוד 9 בפרשת נמירובסקי).

10.דין בקשת העירייה לביטול ההחלטה אפוא להדחות, וכך אני מחליטה.

העירייה תעמיד לעיון התובעים את חוות הדעת תוך שלושים יום מיום המצאת החלטה זו לידי בא כוחה.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ב, 23 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: