מילשטיין נ' ראש העיר קריית ביאליק

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שהתחילה כתביעה קטנה והוגשה ישירות כנגד ראש עיריית קרית ביאליק המכהן. מטבע הדברים, שונתה האישיות המשפטית לנתבעת עיריית קרית ביאליק ואולם לא בכדי, כפי שניתן היה להבין מדבריו של התובע, הוגשה התביעה ישירות כנגד ראש עיריית קרית ביאליק, שכן לתובע השגות כנגד ראש העירייה עצמו כפי שיובהר בהמשך.

מכל מקום, התביעה שהיא תביעה לנזקי גוף הועברה לפסים אזרחיים ונשמעה לבסוף במסגרת קדם משפט מורחב אשר שימש דיון סופי ביום 12.5.2011. בנסיבות אלה, ניתן בזה פטור מיתרת אגרת ביהמ"ש החלה.

גרסתו של התובע כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה המאוד מבולבל שהגיש והנתמך במסמכים שונים בכתב יד, שבמהלכה מתאר התובע תיאורים מתיאורים שונים, הינה כי נפל ונפגע קשה בפניו ובחלקי גוף אחרים ברח' הנרייטה סולד ליד בית מס' 28 בקרית ביאליק בתאריך 23.12.2009 בשעה 12:00 בצהריים. התביעה הוגשה על סכום של 30,100 גבול סמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות (שם הוגשה התביעה במקור).

לתביעה לא צורפו תמונות הממחישות את הטענה כי התובע נפל בנסיבות המטילות אחריות עקב קיומה של מדרכה לא גמורה ומלאה באבנים במקום, כעולה מכתב התביעה, וגם לא הובאו עדים כלשהם לתמיכה במקרה. התובע צירף מסמך אחד ויחיד לתביעתו שהינו מסמך מתאריך האירוע הנטען, 23.12.09 של האורתופד ד"ר חומלצקי ויקטור, המציין כי "התובע לדבריו נתקל באבן מדרכה ונפל לא איבד הכרה, לא הקיא". בבדיקה הגופנית נמצא "פצע עד 3.5 ס"מ בגבה ימין, שפשופים רבים במצח ובאף, בדיקה נוירולוגית תקינה". התובע הוזמן לביקורת ב-30.12.09 להסרת התפרים כפי הנראה בגבה בפנים.

התובע הוא הנושא בנטל הראייה ועליו לשכנע את ביהמ"ש כי נפל בנסיבות המצוינות, נסיבות המטילות אחריות וכן כי נגרם לו נזק המזכה אותו בפיצוי.

עדותו של התובע בביהמ"ש ביום 12.5.11 הייתה מבולבלת, לא בהירה ולא נתנה כלים טובים להבין איפה בדיוק נפל ובאיזה נסיבות. פעמיים אמר התובע, ואני מצטט: "היו לי תיקים ולא שמתי לב ולא הסתכלתי למטה ונפגעו לי הפנים". בתשובה לשאלות ב"כ הנתבעת אישר "היו לי שקיות ביד, לא הסתכלתי ונפלתי, זה היה בבוקר, לא היה גשם".

התובע הסביר, כי הוא רוצה "שראש עיריית קרית ביאליק ישלם לי, הוא אשם כי הוא ראש האזור שלי, עוד אישה נפלה, יש שם בלוקים שיוצאים מהדרך ועוד כמה אנשים נפלו אחריי, אני לא היחידי, הוא לא מתקן את הבלוקים". אין ספק שלתובע בטן מלאה על ראש העירייה המכהן, אבל מכאן ועד קבלת תביעתו שלא הוכחה כלל, עוד הדרך ארוכה.

אני נותן אמון שהתובע נפל ביום 23.12.09, אך לא הוכיח כי נפל בנסיבות אותן תיאר ולכן אין כל חבות על העירייה.

גם אם התובע היה מביא ראיות טובות בדמות של תמונות מהמקום, נותן עדות ברורה ומהימנה ומביא עדים שהיו במקום לתמיכה בעדותו, לרבות אנשים נוספים שלטענתנו נפגעו, הרי מפה ועד לדרישות הכספיות נשוא התביעה עוד הדרך ארוכה. לא ברור לי מדוע התובע עותר לפיצוי של 30,0000 ₪ בגין מסמך רפואי אחד ויחיד שהציג ולא מציג כל תיעוד רפואי נוסף, הגם שלטענתנו יש תיעוד שכזה, תיעוד שהיה לו את מלוא האפשרות להמציא אותו. התובע, כפי שהתרשמתי ממראהו החיצוני, פגוע בשיניו וניסה לייחס פגיעות אלה לאירוע נשוא כתב התביעה, אך לא צירף כל מסמך רפואי או מסמך של רופא שיניים המעיד על כך כי יש קשר סיבתי בין מצב השיניים ובין אירוע הנפילה, להבדיל מאי שמירה על היגיינת פה השיניים, ויש לזכור כי מדובר בתובע מבוגר בן 80.

מכל המקובץ דלעיל דין התביעה להידחות.

אודה על האמת היה מקום בהחלט לחייב את התובע בהוצאות. מדובר בתביעה קטנה שהועברה לפסים אזרחיים, הסבה לנתבעת הוצאות והתביעה הייתה אישית כנגד ראש העיר, דבר שיש בו כדי ללמד גם על תחושה מסוימת של רדיפה ביחס לראש העיר, ותחושה של נקמנות.

עם זאת, התרשמתי כי מצבו של התובע לא טוב, הוא מבולבל ומתקשה להסביר עצמו, וכפי הנראה גם יכולותיו הכלכליות בעייתיות. אני אסתפק בתוצאה האמורה של דחיית התביעה ללא צו להוצאות ויידע התובע כי חסד עושה עימו ביהמ"ש, שעה שאינו מטיל עליו הוצאות משפט.

התביעה נדחית אפוא, אין צו להוצאות. ניתן בזה פטור מיתרת האגרה החלה.

ניתן היום, ח' אייר תשע"א, 12 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: