חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מילר נ' גלבהרט ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
2805-07-08
9.4.2011
בפני :
ערן קוטון

- נגד -
:
יוסף מילר
:
1. שמואל גלבהרט
2. אריאל וטרמן

פסק-דין

פסק דין

עניינו של הליך זה בתביעת התובע לפיצוי בסך 12,778 ₪, סכום אשר לטענת התובע נאלץ לשלמו כשכ"ט עו"ד בעטיין של פעולות הנתבעים.

נתבע 1 שימש בעת הרלבנטית כסגן ראש עיריית חיפה וכיו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה חיפה (להלן: "הועדה המקומית").

נתבע 2 שימש בעת הרלבנטית כמהנדס העיר חיפה.

ההליך הנוכחי הינו חלק ממסכת עניינים ארוכה ומורכבת, הן מן הבחינה העובדתית והן מן הבחינה המשפטית. לאור זאת, התקיימו מספר דיונים בתביעה, נשמעו עדים לא מעטים ועל-אף שבתביעה קטנה עסקינן התרתי לצדדים להיות מיוצגים על ידי עורכי-דין.

חסינות הנתבעים

הנתבעים והועדה המקומית הגישו בקשה למחיקת הנתבעים ולצירופה של הועדה המקומית כנתבעת במקומם. זאת בהסתמך על הוראות סעיפים 7א ו-7ג לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], (להלן: "פקודת הנזיקין").

לטענת התובע, עשו הנתבעים את מעשיהם ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו, לפיכך אין הם זכאים ליהנות מן החסינות הקבועה בסעיפים הללו.

כותב יצחק זמיר –

"אכן, שיקולים מיוחדים חלים על עובדי ציבור לעניין האחריות בנזיקין והם מצדיקים כללים מיוחדים לעניין זה. השיקול העיקרי המייחד עובדי ציבור לעניין זה הוא, שעובד ציבור פועל במילוי תפקידו למען הציבור ולא למען אינטרס פרטי. לכן, גם אם טעה או נכשל במילוי תפקידו וגרם נזק לאדם אחר, אין זה צודק, אם פעל בתום לב, שהוא יחויב באופן אישי בפיצוי הנזק שנגרם. הצדק דורש שהציבור יחויב בפיצוי הנזק. שיקול הצדק נתמך על ידי שיקול מעשי. אם עובד הציבור יחויב באופן אישי בפיצוי הנזק, מתעורר חשש שעובדי ציבור ימלאו את תפקידיהם באופן נרפה והססני, ואולי אף ישתמטו ממילוי התפקיד במקרים בעייתיים, מתוך חשש מפני תביעת נזיקין שתטיל עליהם חיוב אישי כבד"

(יצחק זמיר, הסמכות המנהלית (כרך א – המינהל הציבורי, מהדורה שניה, 2010) בעמ' 638).

כן נפסק בת"א (שלום חיפה) 4831/08 נסים אלחדף נ' עינב פרץ, פורסם באתר משפטי –

"בתובענה המוגשת נגד עובד מדינה רשאית המדינה להכיר באחריותה (ככל שתקבע) למעשה או המחדל המיוחסים לעובדה ולהעניק לו חסינות . אם עושה כן, עליה להודיע על החלטתה לבית המשפט ולבקש את דחיית התובענה נגד העובד ("הודעת הכרה"). עם קבלת הודעת ההכרה, תצורף המדינה כבעלת דין להליך, אם לא צורפה קודם לכן, והתובענה נגד העובד תדחה. תובע המעוניין להמשיך בהליך נגד העובד רשאי לבקש מבית המשפט שיקבע כי לא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין. אופן הגשת הבקשה, מועד הגשתה וסדרי דין בה נקבעו בתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו-2006 (להלן: תקנות הנזיקין), אותן התקין שר המשפטים מכח סמכותו לפי סעיף 7ה לפקודת הנזיקין.

לעומת זאת, בתובענה המוגשת נגד עובד רשות ציבורית רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש מבית המשפט שיקבע כי מתקיימים תנאי החסינות לגבי מעשה העובד. אם הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית ובית המשפט ידון בבקשה. אופן הגשת הבקשה, מועד הגשתה כמו גם סדרי דין נקבעו בתקנות הנזיקין.

משמעות הדבר, כי בנוגע לעובד מדינה האחרונה היא זו שמחליטה על הענקת חסינות ועל בית המשפט לבחון, לבקשת התובע, את סבירות החלטת ההכרה בלא שיידרש לעצם שאלת התקיימותם של תנאי החסינות. לעומת זאת בנוגע לעובד רשות ציבורית נדרש בית המשפט, לבקשת העובד או הרשות הציבורית עצמה, להכריע בשאלה האם מתקיימים תנאי החסינות. מכאן, בעוד במקרה של עובד מדינה על בית המשפט לבחון את סבירות החלטת ההכרה בהתאם לכלים שמעניק המשפט המינהלי הרי שבמקרה של עובד רשות ציבורית עליו לקבוע אם המעשה המיוחס לעובד נעשה "תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור" ואם חל החריג אשר בסיפא לפיו המעשה נעשה "ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור" שאז אין להעניק חסינות, גם אם נעשה תוך כדי מילוי תפקידו.

לאחר עיון בראיות, שמיעת העדויות והתרשמות מן המעורבים באופן בלתי אמצעי, כפי שיוצג להלן, סבור אני, כי נתבעים 1 ו-2 בכתב התביעה המקורי - גלבהרט שמואל ווטרמן אריאל, לא פעלו ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק לתובע או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו.

משכך, סבור אני, כי זכאים הם להגנתו של סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין.

להתרשמותי, פעלו הנתבעים במסגרת סמכותם ותוך הפעלת שיקול דעתם המקצועי והענייני, לשם קידומם של הליכי תכנון ובניה בהם מעורבים אנשים נוספים מלבד התובע. אף אם פעולתם של הנתבעים לא היתה לרוחו של התובע, יש לזכור, כי באופן סביר והגיוני שקלו הנתבעים אף את טובתם של אנשים אחרים מלבד טובתו שלו.

נוכח כלל הנתונים ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מן הנפשות הפועלות, איני סבור כי ניתן לייחס למי מן הנתבעים 1 ו-2 פעולה בחוסר תום לב, ודאי שלא כוונה לגרום נזק לתובע או שוויון נפש לאפשרות גרימתו.

אשר על כן, יש להורות על צירופה של הועדה המקומית לתכנון ובניה כנתבעת 3 במקומם של נתבעים 1 ו-2 בהתאם לבקשתה, ועל מחיקת התביעה כנגד הנתבעים - גלבהרט שמואל ווטרמן אריאל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>