מילר(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

עתירה להורות לשב"ס להעביר את העותר למרכז הרפואי של שב"ס וכן להעבירו לכלא אחר במרכז הארץ.

העותר איננו מיוצג ומכתב העתירה ניתן להבין שעל רקע מצבו הרפואי הוא טוען שיש להעבירו למרכז הרפואי של שב"ס על מנת לטפל בתחלואיו ואומר כבר עתה שבנוסף לנטען בעתירה ביקש העותר במהלך הדיון לעבור לכלא אחר במרכז הארץ משיקולים של קשיים הנגרמים לבני משפחתו עקב כך שהוא אסיר בכלא כרמל, וכן משיקולים של קבלת טיפול רפואי שלטענתו, יוכל לקבל רק באזור המרכז.

עוד אציין כי, במהלך הדיון שהתקיים ביום 18.11.13 הסתבר שהעותר התקשה גם להסביר בעל פה את טענותיו ועל רקע זה התרתי למר ד' יונגרוב, שעד לאחרונה שהה גם הוא בכלא יחד עם העותר, להבהיר את טענותיו של העותר.

מטענות העותר, כמו גם מתשובת שב"ס, מתקבל הרושם שמצב בריאותו של העותר אכן אינו תקין והוא סובל מתחלואים שונים אשר טעמי צנעת הפרט מצדיקים שלא לפרטם, מה גם שלא מצאתי בכך צורך של ממש.

שב"ס אכן אינו חולק על כך שמצבו הבריאותי של העותר אינו תקין אלא שבתשובתו נטען שהעותר נבדק בחודש ספטמבר 2013 על ידי רופא בכיר המשמש ככירורג כלי דם, בבית חולים בני ציון בחיפה, שהמליץ על המשך מעקב ללא התערבות ניתוחית. בנוסף לכך, צורפה לתשובת שב"ס התייחסות רופאת בית סוהר כרמל שממנו עולה שבצד מודעות רשויות שב"ס למצבו הרפואי של העותר נראה שגם העותר אינו משתף פעולה בביצוע המלצות בתחום הרפואה המונעת (כגון הפסקת עישון). עוד צוין, על ידי רופאת בית הסוהר, כי העותר סירב לנסוע לבדיקת קרדיולוג במרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר.

בנסיבות אלה, לא ניתן למצוא גם בהתנהלות שב"ס, בכל הנוגע למצבו הרפואי של העותר, ועל רקע ההלכה הידועה שלפיה בית המשפט אינו מעדיף את שיקול דעתו שלו על פני שיקול דעת רשויות שב"ס (רע"ב 2943/97 לב מאיר נ' שרות בתי הסוהר (15.6.97)), אין מנוס מדחיית העתירה.

בצד זאת, ונוכח הדברים שהושמעו במהלך הדיון, אני מוצא לנכון להורות לשב"ס לשקול את בקשתו של העותר להעברה לכלא אחר, על רקע הקשיים והנסיבות שצוינו על ידו. אין צריך לומר שאיני נוקט כל עמדה בעניין זה וחזקה על שב"ס שינהג כמיטב שיקול הדעת.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ד, 19 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: