מילוא נ' רשם סימני המסחר ואח'

פסק דין

בפני ערעור על החלטת הפוסקת בקנין רוחני, הגב' יערה שושני-כספי (להלן: "הפוסקת"), מיום 1.7.10, אשר החליטה למחוק את הבקשה לרישום סימן מסחר שהגיש המערער, אשר קובלה ופורסמה להתנגדויות, וזאת משום מחדליו של המערער בשל אי עמידה בלוחות זמנים, אשר נקבעו בהחלטותיה השונות, הן לענין הגשת תרגום מהימן למסמכים רפואיים אשר הוגשו מטעמו והן לענין הגשת ראיותיו ותגובתו לבקשה להטלת צו חסיון. כמו כן, איחר המערער איחור ניכר בהגשת יפוי כח בתיק.

הפוסקת קבעה בהחלטתה, כי על אף שכללי הרשות והמדיניות על פיהם היא נוהגת הוגמשו עבור המבקש מספר פעמים, סבורה היתה, כי אין מנוס אלא לראות במערער כמי שזנח את בקשתו אך במידה והמערער יחפוץ להגיש בקשה חדשה לרישום הסימן, אין דרכו חסומה לעשות כן. ייאמר כבר כאן ומיד כי בקשה כזו הוגשה ביום 22.7.10.

הפוסקת הביעה תרעומתה על זלזולו של המערער בהליכי בית משפט במילים חדות ומפורשות, וככל הנראה, וכפי שגם הבינותי מב"כ המערער, זו היתה אחת הסיבות להגשת ערעור זה.

ב"כ המערער טוען בערעורו, כי לא היה כל מקום לקביעותיה של הפוסקת באשר לזלזולו של המערער בקיום החלטותיה של הפוסקת, וכי גם אם המערער אחר בהגשת מסמכים מסויימים, אשר נתבקש להגישם, או שלא הגישם כדבעי, הרי שהדבר נבע ממחלתו, דבר שהפוסקת התעלמה ממנו כליל.

דין הערעור להידחות.

ראשית, בהחלטתה פירטה הפוסקת את כל מחדליו של המערער, אשר הביאו אותה להחלטה. טענותיו של ב"כ המערער כנגד קביעותיה אלה של הפוסקת אינן אלא תקיפת ממצאים עובדתיים, אשר בית משפט של ערעור אינו מתערב בהן. לנוכח ממצאיה אלה, רשאית היתה הפוסקת להגיע למסקנות אליהן הגיעה, גם אם הפוסקת התבטאה אולי בלשון חריפה מדי באשר למסקנתה לגבי אופי התנהלותו של המערער.

החלטתה של הפוסקת בדבר מחיקת הבקשה שהוגשה לה, הינה הליך דיוני אשר בית משפט של הערעור אינו מתערב בו. מה גם, שכל זכות של המערער לא נפגעה, שהרי הפוסקת איפשרה לו להגיש בקשה חדשה.

זאת אף זאת והעיקר. בית משפט אינו נותן סעד בעניינים תיאורטיים בהליך אזרחי. בית משפט אינו נותן סעד אלא אם תהא לו נפקות אופרטיבית, וכפי שנאמר בספרו של י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, אין לבוא לבית משפט בבקשה למתן סעד לשם קבלת תשובות על שאלות אקדמיות. אפילו היה לתובע, ובענייננו למערער, עניין משפטי ימאן בית המשפט ליתן לו פסק דין כאשר אין תועלת בצידו.

בענייננו, אף אליבא דהמערער, לקבלת הערעור אין כל נפקות אופרטיבית, שהרי בקשה חדשה כבר הוגשה. רצונו של המערער לתקוף את האמירות שנאמרו נגדו ואשר אין הוא שלם עמן, אינן מצדיקות קבלת הערעור.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור ומחייבת את המערער בתשלום הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ (סך של 10,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים) בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

הפיקדון שהופקד יועבר לב"כ המשיבים בחלקים שווים ביניהם.

ניתן והודע היום י"א אדר ב תשע"א, 17/03/2011 במעמד הנוכחים.

שרה ברוש, שופטת

הוקלד על ידי: אורלי בן-שלום התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: