מיכל נ' חן-חמדה ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובעת בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 7/2/10.

העובדות;-

התובעת טוענת בכתב התביעה, כי בתאריך 7.2.10 בשעה 09.30 בבוקר או בסמוך לכך, נסעה עם רכב מסוג מאזדה מ.ר. 3505019 (להלן: "המאזדה") וזאת לצורך הסעת בתה לבית הספר.

התובעת טוענת, כי משהגיעה לקרבת בית הספר, עצרה את רכבה באופן שבו חצי מהרכב על מדרכה מונמכת והחצי האחר של הרכב על הכביש.

תוך כדי עמידה באותו מקום, לשיטתה, רכב מסוג יונדאי מ.ר. 7480661, פגע בה תוך כדי שרכב היונדאי מנסה להיכנס לחניה ופגע ברכבה, בצידו הקדמי שמאלי. כתוצאה מכך נגרם נזק לרכב. התובעת, כמקובל בתיקים אלו, תמכה את תביעתה בחוות דעת שמאי שהעריך את הנזק בסך 1,999 ₪, כולל מע"מ.

התובעת תיקנה את רכבה במוסך מורשה ושילמה סך של 2,000 ₪, על פי חשבונית מספר 5085.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 27/7/10, מבלי לפרט במסגרתו כל גרסה ביחס להתרחשות התאונה, וכתב הגנה מתוקן הוגש ביום 25/9/11 ובו לראשונה מועלית גרסה עובדתית ביחס להתרחשות התאונה וכך טענה הנתבעת בכתב הגנתה:

"בעת חניית רכב הנתבעת סטתה לפתע התובעת עם רכבה ימינה ופגעה

בדלת רכב הנתבעת".

התובעת העידה בפני וכמו כן העידה בפני בתה של התובעת, שנכחה במהלך התאונה.

מטעם הנתבעות, העידה הנתבעת ועד מטעמה בשם לוטון לוי.

לאחר ששמעתי את עדיי הצדדים, עיינתי במכלול המסמכים של הצדדים, לרבות תמונות מקוריות, תרשים של מקום התאונה שנערך על ידי התובעת, עדותה במשטרה ולאחר שהתרשמתי ישירות מעדויות הנהגים והעדים הנוספים, אני סבור כי התובעת הצליחה להוכיח את התרחשות התאונה כנטען על ידה והאחריות לתאונה מוטלת לפתחה של נתבעת מס' 1 ואנמק בקצרה, עדות התובעת והעדה מטעמה הן עדויות שלא נסתרו, עקביות ביחס להתרחשות התאונה, הן במסגרת כתב התביעה, הן במסגרת העדות במשטרה והן במסגרת ההודעה לחברת הביטוח.

גרסת הנתבעת, כפי שהובאה בפני ולפיה מאשרת, כי תוך כדי פנייה ימינה לכיוון החניה והגלגלים הקדמיים כבר היו על המדרכה, התובעת התנגשה בה. גרסה זו עומדת בסתירה מוחלטת לגרסתה בכתב ההגנה ולפיה, היא כבר היתה בחניה ואילו התובעת סטתה לפתע ימינה ופגעה בדלת הנתבעת. מדובר בשינוי מהותי, מקיף ולא באי דיוק בפרטים, אלא מדובר בגרסה שונה לחלוטין מהגרסה שנמסרה בפני.

גרסתה של התובעת מקבלת חיזוק דווקא מגרסת הנתבעת, שמאשרים פרטים של מדרכה מונמכת, אפשרות הפנייה ימינה לצורך החניה. אלה פרטים שהופיעו בגרסת התובעת ולפיהם המדרכה במקום היתה מונמכת ובשל כך עמדה התובעת במקום כפי שעמדה ואילו הנתבעת פנתה ימינה לצורך חניה, הכל תואם לתרשים שצורף על ידי התובעת.

עיינתי גם בתמונות הנזק ובמיוחד בתמונות המופיעות בעמ' 5, שבהם מופיע מוקד הנזק בצורה ברורה ברכב התובעת, מוקד זה מתיישב דווקא עם גרסת התובעת ולא מתיישב עם גרסת הנתבעת ואם היתה נכונה גרסת הנתבעת, מוקד הנזק צריך להיות בחזית החלק הקדמי ופגיעה בפגוש ולא פגיעה בדופן השמאלי, מעל הגלגלים של רכב התובעת.

אני סבור, הן מחיזוקים אלו והן בשל העובדה כי הנתבעת מסרה בפני גרסה שונה בתכלית לגרסה הקודמת. אני מבכר את עדותה של התובעת ביחס לנסיבות התאונה וקובע, כי תוך כדי שרכב התובעת היה בעצירה וחנה בצורה כשחלקו של הרכב על המדרכה וחלקו האחר על הכביש, פגע ברכב הנתבעת, תוך כדי שהוא מבצע פנייה ימינה וגורם לרכב התובעת נזק.

על כן, אני מקבל את התובענה ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את נזקה בסך 2,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 150 ₪ ובסה"כ 2,150 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

התמונות המקוריות יושבו לידי התובעת.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.