מיכאלי נ' מעריב מחלקת מנויים

פסק דין

לטענת התובע, הוא רכש מנוי לעיתון של הנתבעת, על פי מבצע שפורסם, בסך של 54 ₪ בחודש בהתחייבות לשנה; במסגרת המנוי הוא גם היה אמור לקבל שובר מרשתות שיווק בסך של 100 ₪; לאחר הסיכום עם נציגת המכירות של הנתבעת הוא ביקש כי תשלח לו סיכום של הדברים בכתב; היא הסכימה לכך וקיבלה ממנו את פרטי כרטיס האשראי שלו; למרות זאת הוא לא קיבל את פרטי ההתקשרות בכתב; התברר לו כי העסקה כבר דווחה לחברת האשראי שלו; עקב כך הוא הודיע לנתבעת כי במידה ולא יישלח לו מסמך בכתב בענין פרטי העסקה, הוא יבקש את ביטול ההתקשרות לאלתר; באותה הזדמנות צוין בפניו ע"י נציגת השירות של הנתבעת, כי המינוי מורכב למעשה מחודש חינם וסך של 69 ₪ לחודש לאחר מכן; למרות שהדבר היה מנוגד לסיכום הראשוני הוא הסכים לכך, אולם ביקש שוב שיישלחו לו תנאי העסקה בהתקשרות בכתב; ואולם שוב הוא לא קיבל את תנאי ההתקשרות בכתב, למרות מספר רב של שיחות שניהל עם נציגי הנתבעת; משכך, הוא ביקש לבטל את ההתקשרות עם הנתבעת, אולם לא נענה; רק לאחר הגשת התביעה הודיעה לו הנתבעת כי ביטלה את ההתקשרות עמו.

לטענת התובע, הנתבעת הפרה את חוק הגנת הצרכן כאשר לא שלחה לו את תנאי העסקה בכתב ולא ביטלה את התקשרות לאלתר כשביקש זאת.

מנגד טוענת הנתבעת כי היא עמדה בהתחייבותה כלפי התובע על פי ההתקשרות שכללה חודש חינם, תו שי ומחיר בגין יתר השנה – 11 חודשים, בסך של 795 ₪, 69 ₪ בחודש, שהם למעשה כ-54 ₪ בחודש לשנה; הסכם ההתקשרות נשלח אל התובע; על פי רישומיה התובע התקשר אליה 4 פעמים ולא כפי שהוא טוען ובסה"כ שוחח עם מחלקת המנויים 6 פעמים; התובע ביטל את המנוי אצלה לאחר שכבר סופקו לו עיתונים 3 פעמים; הנתבעת לא הפרה את הוראת סעיף 31 א' לחוק הגנת הצרכן וזאת משום שהמנוי הופסק לבקשתו מבלי שהוא חויב לשלם לה דבר.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק ושמעתי את הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

מטענות הצדדים עולה כי אין מחלוקת ביניהם לגבי תנאי ההתקשרות; טרונייתו העיקרית של התובע מכוונת כנגד אי-שליחת תנאי העסקה בכתב, ואי-ביטול ההתקשרות על פי בקשתו.

ואולם, כאמור, הנתבעת מאשרת את דברי התובע בכל הנוגע לתנאי ההתקשרות, ולטענתה אף שלחה לו את תנאי ההתקשרות בכתב; לא נטען על ידי התובע כי התובעת הפרה את תנאי ההתקשרות, אלא שהתובע לא נתן לנתבעת הזדמנות לקיים את תנאי ההתקשרות וביקש לבטל את ההתקשרות.

כאמור, הנתבעת ביטלה את ההתקשרות ואין מחלוקת שהיא לא גבתה מהתובע דבר בגין התקשרות זו. בנסיבות המקרה סבורני כי תביעתו של התובע הקדימה את זמנה, אם בכלל, שכן, התובע בחר לתבוע את הנתבעת מבלי לתת לה הזדמנות לעמוד במבחן של קיום ההתקשרות בשלב הראשון, ושל ביטול ההתקשרות בשלב השני.

לנוכח כל האמור, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אינני נותן צו להוצאות.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, י"ב סיון תשע"א, 14 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: