מיכאלי נ' מיכאלי ואח'

פסק דין

מבוא וטענות הצדדים

1.בפני תובענה למתן פסק דין הצהרתי, ולפיו המבקשת הינה הבעלים הבלעדי של המיטלטלין המצויים בדירת מגורים, בה היא מתגוררת, ברח' קרית שמונה 9/5 חולון.

2.למעט משיבה 21, המשיבים לא התייצבו לדיון, וחלקם השאירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

3.מאידך, משיבה 21 התנגדה נחרצות לקבלת התביעה, ובאת כוחה חקרה בחקירה נגדית את המבקשת ואת משיב 1.

4.בתובענה נטען כי המבקשת הינה גרושתו של המשיב מס' 1, מר פנחס מיכאלי (להלן: "פנחס") משנת 2004 ואילך.

לדבריה, פנחס ריצה עונש מאסר בן שש שנים, החל מיום 10/12/2004 וכלה ביום 29/12/2010, וכיום הוא אסיר ברישיון, ומתגורר ביחד עם המבקשת בדירתה, מאז שחרורו מבית האסורים ועד עצם היום הזה (סעיף 1 לתובענה).

5.לטענת המבקשת, נערך בינה לבין פנחס הסכם גירושין ביום 19/9/2000, כאשר בסעיף 7 לו נקבע כי כל המיטלטלין המצויים בדירת המגורים, המאוזכרת בהסכם, יישארו בבעלות האשה – המבקשת בלבד.

המבקשת ציינה כי אין לה קבלות על רכישת המיטלטלין, שכן מדובר במיטלטלין ישנים, שנרכשו לפני שנים רבות.

6. הערה מתודית: לתובענה לא צורף פסק דין המאשר את הסכם הגירושין כאמור. לאחר שלב הסיכומים, הגיש ב"כ המבקשת הודעה, לפיה הצעת בית המשפט לסיום ההליך בהסדר מסויים נדחית. ב"כ המבקש צירף להודעה את העתק הסכם הגירושין עם אישור ביה"ד הרבני מיום 2.9.04, ללא נטילת רשות וללא בקשה בצירוף תצהיר כנדרש.

ב"כ משיב 21 התנגדה למהלך זה מכל וכל, תוך שהיא מפנה, בצדק, לפסיקת בית המשפט העליון המגנה "הגנבת" ראיות לסיכומים ומבקשת למשוך המסמך מתיק בית המשפט. אני סבור כי הצדק עם ב"כ משיב 21 וכי מדובר במעשה פסול. יחד עם זאת, על מנת להגיע לחקר האמת, ובכדי שהמבקשת לא תצא נפגעת ממחדלו של בא כוחה, ונוכח העובדה שמדובר בפסק דין, אתיר הגשת מסמך זה לתיק, אם כי הדבר יבוא לידי ביטוח בפסיקת ההוצאות.

דיון והכרעה

7.לאחר ששמעתי את עדותה של המבקשת בפני, וכן את עדותו הקצרה של פנחס, ועיינתי בכתבי הטענות והראיות שהונחו בפני, אני סבור כי דין התביעה להידחות, בחלקה. להלן טעמיי.

8."הסכם הגירושין" נושא תאריך 19/9/2000, ואילו תעודת הגירושין שצורפה לתצהיר הינה מיום 6/9/2004. עיון בהסכם הגירושין שהוגשה ביחד עם הסיכומים מלמד כי הוא אושר בביה"ד הרבני ביום 2.9.04.

על פניו, לא ניתן כל הסבר מדוע ישנו פער של כ- 4 שנים בין "הסכם הגירושין" לזמן מתן הגט ואישורו בביה"ד הרבני, ופער זה מחזק את מסקנתי, מעדויות המבקשת ופנחס, כי "הסכם הגירושין" איננו אותנטי.

9.וכעת לעדותה של המבקשת:

המבקשת טוענת כי כל המיטלטלין בדירה שייכים לה, וכי כאמור, הדבר סוכם במסגרת גירושי הצדדים.

דא עקא, אין מחלוקת שבתקופה האחרונה, החל ממועד שחרורו של פנחס מבית הסוהר, ביום 29/12/2010, למעלה משנה תמימה, מתגורר פנחס ביחד עם המבקשת בדירתה.

תמוה מאוד בעיני כיצד בני זוג מתגרשים, עורכים הסכם גירושין הקובע הפרדה רכושית מלאה, ובכל זאת, לאחר שפנחס מרצה את מאסרו במשך שש שנים תמימות, הוא שב ומתגורר עם המבקשת בדירתה, במשך למעלה משנה, עד היום, בניגוד לכל היגיון.

כאשר נשאלה המבקשת בחקירתה, בעניין זה, ענתה כי "פנחס גר איתי היום, בגלל לחץ של הילדים שלי וגם המשטרה החליטה שהוא יגור איתי" (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 9).