מיכאלי נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.זוהי תביעתו של מר שמעון מיכאלי (להלן: התובע") במסגרתה מבקש הוא להכיר בפגיעות בגבו ובצווארו שלטענתו מהן הוא סובל כ"פגיעות עבודה" על פי תורת המיקרוטראומה.

2.לאחר ששמענו את הראיות בתיק ועיינו בכל המסמכים המצויים בתיק בית הדין, ולאחר שניתנה לכל אחד מבאי כח הצדדים האפשרות לטעון ולשכנע לגבי התשתית העובדתית של תנאי עבודתו של התובע, מקבלים אנו במלואן את העובדות שהוסכמו על עורכת הדין יפעת קונה – באת כח הנתבע בהודעתה מיום 12.1.14, שעל בסיסן נמנה מומחה יועץ רפואי מטעמו של בית הדין בתחום האורטופדי.

ואלו הן העובדות:

א.התובע יליד שנת 1984.

ב.התובע עובד באגד מ- 3/72.

מ- 3/72 עד 2/82 (כולל) שימש התובע כמכונאי. בתקופה זו שימש התובע בנוסף גם כנהג אוטובוס כ- 4 פעמים בשבוע, כ- 7 שעות בכל פעם.

מ- 1.3.82 ועד 12.9.83 שימש התובע כמנהל במשק. בתקופה זו שימש התובע בנוסף גם כנהג אוטובוס כ- 4 פעמים בשבוע, כ- 7 שעות בכל פעם.

מ- 13.9.84 ועד 7.1.84 שימש התובע כנהג אוטובוס. בתקופה זו התובע עבד כנהג בין 10-12 שעות ביום, 6 ימים בשבוע (שישי עד שעה 14:00).

מ- 8.1.84 ועד 7.5.84 שימש התובע כמכונאי. בתקופה זו שימש התובע בנוסף גם כנהג אוטובוס כ- 4 פעמים בשבוע, כ- 7 שעות בכל פעם.

מ- 8.5.84 ועד 12.9.94 שימש התובע כמנהל מחלקה. בתקופה זו שימש התובע בנוסף גם כנהג אוטובוס כ- 4 פעמים בשבוע, כ- 7 שעות בכל פעם.

מ- 13.9.94 משמש התובע כנהג אוטובוס. בתקופה זו התובע עבד כנהג בין 10-12 שעות ביום, 6 ימים בשבוע (שישי עד שעה 14:00).

ג.התובע נהג בדרכים עירוניות ובינעירוניות (חיפה, קריות, עכו, נהריה, אעבלין).

ד.התובע ישב על כסאות שאינם הידרואלים עד לשנים 1998-2000 אז הוחלפו הכסאות באוטובוסים בכסאות הידראוליים.

3.איננו מקבלים את טענתו של התובע , כי נהג בכבישים משובשים.

התובע עבד באגד ושימש גם כנהג אוטובוס כשהוא נהג בדרכים עירוניות ובינעירוניות (חיפה, קריות, עכו, נהריה, אעבלין).

יתכן ובעבר איכות הכבישים בישראל היתה פחות טובה מאיכותם היום, אך מכאן ועד בכדי לקבוע, כי התובע נהג בכבישים משובשים, המרחק הוא רב.

4.אין גם כל מקום לציין בקביעות העובדתיות שכנהג אוטובוס היו לתובע עצירות פתאומיות רבות והוא נאלץ לבצע תנועות חדות של הגב והצוואר לכל הכיוונים.

העובדות שנקבעו בבית הדין לתנאי עבודתו של התובע כנהג אוטובוס, אינן חורגות מתנאי עבודה של נהגי אוטובוסים אחרים ולא שוכנענו, כי במסגרת עבודתו של התובע כנהג אוטובוס, היו לו יותר עצירות פתאומיות והוא ביצע יותר תנועות חדות של הגב והצוואר לכל הכיוונים מנהגי אוטובוס אחרים.

5.התנגדותה של ב"כ הנתבע למינוי מומחה רפואי גם לגבי הפגיעה הנטענת בצוואר, אינה במקומה והיא נדחית.