מיכאלי נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.מר רפאל מיכאלי (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 28/12/10.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק – "על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל מעבידו או מטעמו. על פי המסמכים שבידנו לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 28/12/10 . האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית. השפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.מטעם התביעה העידו התובע, מר יהודה טל והגב' שרה מיכאלי. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.

4.מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן –

א.התובע עובד במכון התקנים בבאר שבע כעובד מעבדה במשך 37 שנים.

ב.במסגרת תפקידו התובע מבצע בדיקות קרקע ואספלט גם בשטח וגם במעבדה.

ג.מדובר בעבודה נטולת מאמצים, שכן בדיקות אלה אינן מצריכות כל מאמץ פיזי. העבודה אף אינה כרוכה בלחצים או במתחים ושגרת עבודתו מתנהלת על מי מנוחות.

ד.ביום 26/12/10 התובע הגיע לעבודה והתבקש על ידי סדרן העבודה, מר יהודה טל, לבצע בדיקה שמכונה "בדיקת גזירת CBR" של הקרקע (להלן – בדיקת CBR או הבדיקה). מדובר בבדיקה הכוללת מאמץ פיזי קשה המתבצעת לעיתים רחוקות והתובע ככלל לא מבצע אותה במסגרת עבודתו.

ה.אופי הבדיקה והפעולות הנדרשות לעצם ביצועה הם:

1.נוטלים גליל שהודק מראש ב-5 שכבות וב-3 רמות אנרגיה שונות כאשר יש עליו משקולות לצורך עומס. הגליל עצמו שוקל 16-15 ק"ג ועליו יש להעמיס משקולות עומס במשקל של 16-15 ק"ג נוספים, כך שהמשקל הכולל מגיע למעל 30 ק"ג.

2. יש להכניס את הגליל והמשקולות למים להשריה ולאחר 15 דקות יש לשקול את הגליל. לצורך שקילת הגליל יש להעביר את הגליל למשקל הנמצא במרחק 7 מטרים מאמבט המים.

3.לאחר השקילה מעבירים את הגליל למכבש גזירה כך שיש צורך פעם נוספת להרים את מלוא המשקל עד למכבש.

4.לאחר מכן מוציאים את החומר מהמכבש, שוקלים את החומר פעם נוספת ומכניסים לתנור לייבוש.

ו.התובע התנגד לביצוע הבדיקה בשל המאמץ הפיזי הגדול שהיא מצריכה ובשל היותו אדם בן 64 עם רקע של בעיות רפואיות בעברו.

ז.הסדרן הבהיר לתובע שיש צורך בביצוע הבדיקה ושעליו לבצע אותה על פי הוראותיו. התובע כעס, התחיל להתווכח עם הסדרן ואמר לו שאינו יכול לבצע את הבדיקה. הסדרן, מנגד, השיב לו שאין מה לעשות ושעליו לבצע את הבדיקה.

ח.התובע פנה לחדרו במקום העבודה וביצע פעולות אחרות. כעבור כשעתיים, בסביבות השעה 9:00, החליט התובע שיבצע את הבדיקה למרות הקושי הפיזי שכן לא רצה להיראות כמי שמסרב למלא אחר הוראות הממונים עליו.

ט.התובע ביצע את הבדיקה עם 15 גלילים שונים, במשך כ-10 שעות עבודה בהן התאמץ בצורה יוצאת דופן, הרים משקל כולל של מאות קילוגרמים, התנשף והזיע.

י.לאחר סיום הבדיקה חש התובע חולשה והרגיש שאינו חש בטוב. הוא פנה לביתו ונח שם.

יא.למחרת, ביום 27/12/10, התובע לא חש בטוב ופנה לקופת החולים, שם קיבל אנטיביוטיקה. הסדרן התקשר לתובע לשאול אם יגיע לעבודה, התובע הבהיר לו שלא יגיע לעבודה בגלל שחש ברע והוסיף שחששו שירגיש רע בגלל הבדיקה שביצע, היה מוצדק. הסדרן השיב לו – "תהיה בריא" וניתק את השיחה.