מיכאלוב לאה נ' בכר אהרון ואח'

פסק דין

1.התובעת ילידת 1984 נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 30.7.07.

2.אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבות הנתבעים לפצות את התובעת בעבור נזקי הגוף שנגרמו לה עקב התאונה.

3.על פי בקשת התובעת,מונה לתובעת מומחה רפואי מטעם בית המשפט התחום האורטופדי. המומחה בדק את התובעת וערך חוות דעת מתאריך 3.8.09.

4.המומחה התייחס בחוות הדעת לתלונותיה של התובעת, לבדיקה הקלינית שערך, וכן לכל המסמכים הרפואיים שהומצאו לו על ידי הצדדים. המומחה הגיע לידי מסקנה כי נותרו לתובעת כאבים בצוואר ובגב התחתון, בבדיקה מצא מגבלה מזערית בתנועות הצוואר וללא חוסר עצבי מוטורי. המומחה קבע לתובעת נכות לצמיתות של 5% בגין מצבה הרפואי כפי שתואר לעיל. הצדדים לא חלקו על חוות דעתו של המומחה.

5.בתחילת הדרך הכחישה הנתבעת את הכיסוי הביטוחי ואירוע התאונה. לאחר שהוגש תצהיר הנהג המעורב וכן זומנו עדים לדיון לעניין זה, הודיעה הנתבעת יומיים לפני הדיון כי חוזרת בה מהכחשתה ומכירה בכיסוי הביטוחי.

6.התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית בצירוף מסמכים בו פירטה את סבלה, מגבלותיה, עברה התעסוקתי ועבודתה כיום, וכן פירטה את נזקיה. התובעת נחקרה בחקירה נגדית בבית המשפט והצדדים סיכמו בעל פה.

7.באשר לעיסוקה של התובעת עולה כי התובעת לומדת הנדסת חשמל, והיא אמורה לסיים בזמן הקרוב את לימודיה לתואר הראשון. במקביל ללימודיה החלה התובעת לעבוד בעבודה חלקית כפקידה בקופת חולים כללית בהיקף של 12 ימי עבודה לחודש. אין מחלוקת כי התובעת התאימה את היקף משרתה ללימודיה וכפי שהעידה היא ביקשה לשמור על רמת ציונים גבוהה, ובהתאם לכך כיוונה את היקף משרתה. בעת אירוע התאונה עבדה כאמור התובעת בקופת החולים. היא השתכרה במסגרת זו סכום חודשי ממוצע של 1,090 ₪ לחודש. לתובעת נקבעו 19 ימי מחלה. התובעת לא הגישה את תלושי השכר לתקופה שלאחר התאונה, אולם העידה בעל פה כי נעדרה מעבודתה במשך ימי המחלה. על פי תלושי השכר שהוגשו, היא חזרה לעבוד. בהמשך, החלה התובעת לעבוד בחודש פברואר 2008 בחברת הייטק באמצעות קבלן חיצוני. שכרה עלה והשביח. כפי שהעידה התובעת גם כאן היא קבעה את היקף העבודה בהתאם לצרכי הלימודים ומקום העבודה התחשב בה ובצרכיה. אינני סבור כי ניתן לקבל את טענות התובעת לפסיקת הפסדי השתכרות לתקופה בה החלה לעבוד בחברת הייטק. מדובר בנזק שיש להוכיחו במסמכים. התובעת לא עמדה בנטל זה. באשר ל-19 ימי ההיעדרות, יש לפסוק סכום חלקי מאחר והתובעת עבדה משרה חלקית, ולא ברור כלל אם הייתה אמורה לעבוד בכל אותם 19 ימי ההיעדרות אלמלא התאונה. לאור כל זאת, אני פוסק לתובעת עבור הפסדי העבר סכום של 1,000 ₪

8.באשר לפגיעה בכושר השתכרות לעתיד, יש להביא בחשבון כי על פי האמור בחוות הדעת הרפואית, מדובר במגבלה מזערית בתנועות הצוואר, וכי לא נמצא חוסר נוירולוגי או מוטורי. כמו כן יש להביא בחשבון את עדותה של התובעת כי היא סובלת מכאבים, מתקשה בישיבה ממושכת ובהתכופפות, כאשר אלה הם חלק בלתי נפרד מסוג עבודתה בחברת ההייטק. לאור זאת ובהתחשב בכך ששכרה של התובעת עלה וכיום היא משתכרת כ-15,000 ₪ (לאחר ניכוי מס), ובהתחשב בגילה הצעיר, אני מעמיד את הנכות התפקודית על 2.5%. כבסיס שכר לצורך חישוב הפגיעה בכושר ההשתכרות, אני קובע את סכום שכרה נכון להיום כמהנדסת בחברת ההייטק, היינו סכום של 15,000 ₪ לחודש. יש לחשב את ההפסדים עד לגיל 67 ועל פי מקדם ההיוון, מתקבל סך של 108,000 ₪.

9.באשר לפיצוי שאינו פיצוי בעבור נזק ממון, אני עושה שימוש בסמכותי על פי התקנות וקובע פיצוי בסך 16,000 ₪.

10.התובעת העידה כי בעת קרות התאונה גרה אצל הוריה ברמלה ואלה סעדו אותה. הוריה לא הובאו למתן עדות. כמו כן, בחרה התובעת שלא להעיד עדים נוספים באשר לסיעוד שקיבלה בעבר. מדברי התובעת עולה כי כיום היא גרה עם בן זוג שעוזר לה בקניות וכדומה. אינני סבור כי מדובר במגבלה שמצדיקה פסיקת עזרה בעתיד, מלבד סכומים שאינם גבוהים בעבור עזרה בעבודות משק בית קשות במיוחד. לאור כל זאת, אני קובע סכום גלובלי לעבר ולעתיד בסך של 15,000 ₪.

11.התובעת העידה כי נזקקה להוצאות שונות בעבור טיפולים רפואיים, תרופות, טיפולים אלטרנטיביים, שיעורי שחייה, וכן עשתה מנוי בקנטרי קלאב כדי לשחות כעצת הרופא שניתנה בעל פה. לעניין זה אין בידי התובעת מסמך בכתב כלשהו. אין מחלוקת כי על פי המצב המשפטי הקיים, מרבית ההוצאות הרפואיות מכוסות על ידי קופת החולים מלבד השתתפות עצמית, וכן טיפולים פרטיים רפואיים או אלטרנטיביים. לעניין זה, אין בידי התובע מסמך רפואי התומך בטענותיה כי היא זקוקה לטיפולים שכאלה לרבות שחייה. גם המומחה הרפואי של בית המשפט לא נשאל בעניין זה ולא קבע דבר. לאור כל זאת, אני קובע סכום גלובלי עבור החזר הוצאות בסך של 4,000 ₪.

12.ב"כ התובעת טען לפני כי יש לפסוק הוצאות עקב הכחשת החבות על ידי הנתבעת, דבר שגרר את התובעת להוצאות של מסירות אישיות לזימון לבית המשפט של עדים שהיו צריכים להעיד במועד שמיעת הראיות לעניין החבות ואירוע התאונה. ב"כ התובעת הציג אישורי מסירה. יחד עם זאת, התובעת הכירה בחבות, והופעת העדים נחסכה. לא הוכח בפני מהו סכום ההוצאות ששולם על ידי התובעת עבור ביצוע מסירות האישיות. נראה לי כי ראוי לפסוק סכום גלובלי של 500 ₪ עבור כך.

13.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 144,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 22,000 ₪, וכן הוצאות המשפט לרבות סכום נוסף של 500 ₪ כאמור לעיל. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"א, 25 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: