מיכאל נ' עגם ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דכים מיום 2/7/10.

1. לטענת התובע, במועד הנקוב, עמד עם רכבו במקביל למדרכה במתחם חנית החנות "כמעט חינם" באור יהודה והחל בנסיעה לאחור על מנת להחנות את רכבו בניצב למדרכה וזאת, על מנת לאסוף נוסע. תוך כדי נסיעתו לאחור, הגיח לפתע רכבו של הנתבע 1 ופגע בחלק רכבו באיזור הגלגל והטמבון הקדמי השמאלי וגרם לו לנזק . בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנהגת ברכב הנתבע – אשתו הגב' עגם דקלה – ומשכך, על הנתבעים ביחד ולחוד לשפותו בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבו.

2. לטענת הנתבעים , רכבו של התובע עמד במצב של חניה במקביל למדרכה, בין שני כלי רכב וכשהוא תופס שני מקומות חניה. לפתע, יצא רכב התובע מהחניה וסטה עם חלקו השמאלי הקדמי לכיוון כביש הגישה לחניה ומשכך, פגע ברכב הנתבעים אשר נסע בו באותה עת. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התאונה ארעה עת רכבם עבר כמעט כולו את רכב התובע ומשכך פגע רכב התובע ברכבם בטמבון האחורי שלו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ואשתו של הנתבע- הגב' דקלה עגם - אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .כן הוצגו בפני תמונות הנזק אשר נגרם לרכבו של התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

הראיות החיצוניות הן תחילה תמונות הנזק אשר נגרמו לכלי הרכב. בהקשר זה, עיון בנזק אשר נגרם לרכבו של התובע ,מעלה כי לרכבו נגרם נזק של שריטות ומשיכת הטמבון כלפי חוץ וכן, נזק לציר הגלגל אשר נשבר. כמו כן, מיקום הנזק בהתאם לתמונות הינו בחלק הצדדי של הטמבון הקדמי השמאלי של הרכב ולא בחלק הקדמי יותר של הטמבון. הנזק כאמור הן מבחינת אופיו של הנזק והן, מבחינת מיקומו - יש בו בכדי לתמוך בגרסת התובע הואיל ולו הילך התאונה היה כגרסת הנתבעים, דהיינו כי התאונה ארעה לאחר שרכבם עבר כמעט כולו את רכב התובע , הרי שהיה מצופה כי לרכב התובע יגרם נזק בחלק הקדמי של הטמבון שלו ולא בחלק הצידי שלו. זאת ועוד, אופי הנזק היה מסוג מעיכה אשר היתה נגרמת בחלק זה של הטמבון ולא שריטות ומשיכת הטמבון כלפי חוץ מחלקו הצידי ביותר (בסמוך לגלגל).

יתרה מכך, הנתבעים טענו כי נגרם נזק לרכבם ואולם, אין עוררין כי לא הגישו כל תביעה כנגד התובע בגין נזק זה וכן, לא היו בידיהם , במועד הדיון, תמונות המתעדות את הנזק – טיבו ומיקומו – באופן אשר יחזק טענותיהם באשר להילך התאונה כמפורט על ידם. מחדלם של הנתבעים מהבאת הראיות האמורות, אשר יש בהן בכדי לתמוך בטענותיהם, מהווה אף הוא חזקה כנגדם ומטה את מאזן ההסתברויות לכיוון התובע.

מן האמור נובע כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו הואיל ומאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גירסתו ומשכך, הנני קובעת כי הילך התאונה היה כטענתו , כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנהגת ברכב הנתבע 1 ומשכך,כי על הנתבעים ביחד ולחוד לשפות את התובע בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבו.

משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, תמך התובע את נזקיו בסך כולל 8,410 ₪ - בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק וכן בחשבונית מס המעידה על תיקון הנזק בפועל (אציין כי התובע עתר רק לסכום שאינו כולל מע"מ לפי חשבונית זו – בסך 8,410 ₪ ). כן, תמך התובע תשלום שכ"ט לשמאי בסך 580 ₪ בחשבונית מס קבלה. משכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת הנזקים אשר נגרמו לו.

סוף דבר – התביעה מתקבלת. הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 8,990 ₪, כן ישאו הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות התובע בסך של 500 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"א, 03 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.