מיכאל נ' אורגד ואח'

פסק דין

העניין שבפני, תובענת התובעת כנגד הנתבעות, בגין התנגשות בין כלי רכב אשר אירעה בטירת הכרמל ביום 16.9.2012.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת נהגה בכלי רכב מסוג יונדאי מ.ר. 6748757, ובעת נסיעתה בכביש התפרץ מחניה סמוכה כלי רכב מסוג מאזדה מ.ר. 6365171 נהוג בידי הנתבעת מס' 3 (ובבעלות הנתבעת 1, שהינה אף המבוטחת של הנתבעת מס' 2) ופגע במכונית התובעת, תוך שנסב נזק למכונית.

התובעת צירפה חוות דעת שמאי המעידה על נזק מצטבר בסך של 5,827 ₪, מקום התאונה, תמונות המעידות על היקף הנזק ועל ביצוע התיקון, וחשבונית המעידה על התשלום לשמאי.

התובענה הוגשה בתחילה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 בלבד, בהיות הנתבעת מס' 1 בעלת הרכב הפוגע, והנתבעת 2 מבטחת השימוש בכלי הרכב הפוגע. הנתבעות 1 ו- 2 ביקשו לצרף את הנתבעת 3 לכתב התביעה, בהיותה צד ראוי בנסיבות העניין, שכן הנ"ל הייתה נהגת הרכב הפוגע בקרות ההתנגשות). ייאמר כי במסגרת כתב ההגנה נרשם שמה של הנתבעת 3 כ"לימור ידריך" עקב פליטת קולמוס, ואולם ברור כי מדובר בפליטת קולמוס שאינה מהותית.

אציין כי הנתבעות 1 ו- 3 לא הגיעו לדיון אשר נערך בפני היום. נציגת הנתבעת 2, שהינה מבטחת השימוש בכלי הרכב הפוגע התייצבה לדיון, ומסרה כי ניסתה ליצור קשר מספר פעמים עם הנתבעות האחרות, אולם זכתה לחוסר שיתוף פעולה מוחלט בהקשר זה. במסגרת זאת אף הוצג בפני אישור ניסיון מסירת כתבי בי דין לנתבעת 3, ניסיון אשר התבטא בסירוב לקבלת כתבי בי דין.

לא ראיתי בהיעדר ההתייצבות מטעם הנתבעת 1 כמצדיק דחיית הדיון, שכן הגם שחברת הביטוח אינה רשאית להתפשר עם צד ג' ללא הסכמת המבוטח (ס' 68 לחוק חוזה הביטוח), אין הצדקה ולא יכולה להיות הצדקה למניעת ברור התובענה כאשר הנתבעת קיבלה את כתב התביעה, באה בדברים עם נציגי חברת הביטוח, ומחליטה שלא להתייצב לדיון.

בכל הנוגע לנתבעת 3, הרי שהיא צורפה לבקשת הנתבעת 2, ואין תיעוד שקיבלה את הבקשה לצירופה, את כתב התביעה או את כתב ההגנה; אותה שגגה בנוגע לאופן רישום שמה של הנתבעת מס' 3 פועלת במקרה זה לטובתה: יכול מאוד והנתבעת 3 אשר צורפה לבקשת הנתבעת 2 כלל אינה מודעת להליך – וגם אם סירבה לקבל כתבי בי דין הממוענים כלפי "לימור ידריך", הרי שאין לגישתי הצדקה ליתן פסק דין כנגדה בנסיבות אלה.

לפיכך, מאחר והנתבעת 3 צורפה לתובענה לבקשת הנתבעת 2, אשר רשמה את פרטי הנתבעת 3 בצורה רשלנית, ולא הצליחה למסור לה את כתבי בי דין, אני מורה על מחיקת הנתבעת 3 מכתב התביעה.

בכל הנוגע לנתבעות 1 ו- 2, בהיעדר כל תימוכין לגרסה מטעם הנתבעות, ולאחר ששמעתי את עדות התובעת באשר לנסיבות התאונה, מצאתי לנכון לקבל את התובענה ולקבוע כי התובעת אינה הגורם האחראי לתאונה, אלא הנתבעת 3 (אחריותה נקבעת, גם אם פסק הדין אינו מופנה כלפיה). ואין הדברים אמורים רק בקבלת גרסת התובעת בהיעדר הנתבעת 1 והנתבעת 3 (כשיון במעמד צד אחד), אלא לאחר בחינת מכלול הראיות; הנתבעת 2 לא הציגה את "הודעת המבוטח" אודות נסיבות התאונה, ולא הציגה כל תימוכין לגרסת ההגנה, בעוד התובעת שרטטה את מקום התאונה, הציגה במסגרת הדיון אשר נערך בפני תמונות אשר צולמו בטלפון הנייד שלה ביום קרות התאונה, והסבירה בדבריה את הנסיבות.

לאחר עיון בתמונות הרלוונטיות, סבורני כי טענת ההגנה לגבי "סטייה מנתיב" המיוחסת לתובעת בכתב ההגנה, אינה נכונה, ואף רחוק מכך. התמונות הציגו את מקום התאונה, ככביש צר יחסית אשר כלי רכב חונים משני צדיו, כאשר מכונית התובעת עומדת בסמוך לכלי הרכב שמימין, בהתאם לכיוון נסיעתה. התובעת הבהירה כי התמונה שיקפה את מקום קרות התאונה וכי כלי הרכב שלה לא הוזז מאז ההתנגשות ועד הצילום; ניכר כי אין מדובר בסטייה מנתיב, וככל שמכונית הנתבעת 1 יצאה ממגרש חניה לכביש הראשי יותר תוך שהיא מתעלמת מהתנועה בכביש, הרי שלא התובעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, אלא ההיפך הוא הנכון.

אחריות הנתבעת מס' 1 נובעת מהיותה בעלי כלי הרכב הפוגע, וגם אם כלי הרכב נהוג היה בידי צד ג', הרי שהדבר היה בהרשאת הנתבעת 1, ויש לחייבה בתוצאות השימוש בכלי רכב שהינו בבעלותה.

עד כאן בנושא האחריות.

בכל הנוגע לשאלת הנזק, במסגרת הדיון שבפני לא נחקרה התובעת על הנזק והיקפו. לא ראיתי לנכון לסטות מחוות דעת השמאי בהקשר זה, שכן לאור התמונות אשר צורפו לחוות דעת השמאי, בהן מתועד הנזק בפירוט, ומתועד תיקון כלי הרכב בפועל – אין חולק כי התיקון המתואר בחוות הדעת היה נדרש, ואין כל ספק שבוצע גם בוצע, גם אם חשבונית התיקון לא צורפה.

לאור כל האמור, מצאתי לנכון לחייב הנתבעות 1 ו- 2, יחד ולחוד, לשלם לתובעת הסכומים כמפורט להלן:

א. עלות תיקון כלי הרכב5,827 ₪

ב. חוו"ד שמאי664 ₪

ג. עגמת נפש ואובדן זמן 700 ₪

סה"כ אני מחייב הנתבעות 1 ו- 2 לשלם לתובעת סך 7,191 ₪, ובנוסף סך 500 ₪ בגין אגרות המשפט והוצאות ההליך. הסכום כאמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום, ככל שלא ישולם במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התובענה, 1.7.2013 ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.