מייזלס נ' בוחבוט

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין, אשר הגיש הנתבע (להלן: "הבקשה"), ביחס לפסק הדין שניתן בתיק זה ביום 29.12.2010 (להלן: "פסק הדין"). התובע הגיש את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה").

לאחר שעיינתי בבקשה ותגובה, אני סבורה כי הבקשה אינה עומדת בדרישות הדין בכל הקשור לבקשה לביטול פסק דין, כפי שיפורט להלן.

עסקינן באי הגשת כתב הגנה, לאחר שכתב התביעה נמסר לנתבע כדין, ומכאן נגזר כי הביטול המבוקש הינו בתוקף שיקול דעתו של בית המשפט . במקרה כגון דא, ההלכה הינה ברורה ובחזקת מן המפורסמות, ולפיה על מבקש הביטול להוכיח שני יסודות מצטברים האחד- סיבה טובה למחדלו והשני- סיכויי הצלחה בתביעה אם יבוטל פסק הדין (ראה: א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה רביעית מעודכנת, 265, 271 ; י. זוסמן , "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 735 עד 738)

באשר לשאלה הראשונה, היינו בדיקת סיבת המחדל, כאשר המבקש מצביע על סיכוי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (ואפילו יזכה בבקשה) אלא אם הוכחה התנהגות רשלנית העולה לכדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי וגילוי יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. (ראה :ע"א 68/625 מפעל הבנייה נ. החברה הדרומית, פד"י כ"ג (2) 721).

לטענת הנתבע כתב התביעה וההזמנה לדין לא נמסרו לו מעולם. לטענתו נודע לו לראשונה על קיומו של פסק הדין רק ביום 3.8.2011 רק לאחר שפנה אל לשכת ההוצאה לפועל בעקבות החלטה מיום 25.7.2011 אשר נתקבלה במענו ביום 31.7.2011. בהחלטה זו נדרשה אשתו של הנתבע להגיב לבקשה לחיוב צד ג'.

אין בידי לקבל את טענות הנתבע לעניין זה. מעיון בתגובת התובע עולה כי הנתבע נמנע דרך קבע מלאסוף כתבי בי דין הנשלחים אליו בדואר רשום ואף מסרב לקבל לידיו דברי דואר במסירה אישית. כך למשל, כתב התביעה אשר נשלח אל הנתבע בדואר רשום לא נדרש על ידו חרף קבלת הודעה שנייה למענו. בהמשך, בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה באמצעות הדבקה זאת לאחר שאשתו של המבקש סירבה לקבל את כתב התביעה לידיה. ביום 23.3.2011 בוצעה מסירה כדין של אזהרה בתיק ההוצאה לפועל באמצעות הדבקה זאת לאחר שהמבקש ו/או בני משפחתו לא דרשו את האזהרה שנשלחה להם בדואר רשום. אם בכך לא די, הרי שמעיון בתיק בית המשפט, פסק הדין אשר נשלח למענו של התובע בדואר רשום באמצעות מזכירות בית המשפט הוחזר אף הוא לשולח בציון "לא נדרש". בנסיבות אלו, טענת הנתבע באשר לאי המצאה של כתב התביעה נדחית והיה עדיף לו לא הייתה נטענת כלל.

יחד עם זאת, נקבע כי השאלה השניה, היינו, סיכויי ההצלחה, היא העיקר ולשאלה הראשונה חשיבות משנית.

לטענת הנתבע קיימת לו הגנה טובה כנגד התביעה. לטענתו קיימות לו טענות רבות כנגד תביעת התובע הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. אלא שמעבר לאמירה כללית זו, התובע לא טרח לפרט בבקשתו ואף לא בתצהיר מטעמו את טענות ההגנה אשר קיימות לו כביכול, בנסיבות אלו אין באפשרותי להתייחס אליהן.

מכל האמור עולה כי הנתבע לא עמד בדרישות ההלכה הפסוקה בכל הקשור לבקשה לביטול פסק דין.

למרות האמור לעיל, לפנים משורת הדין, וכדי לאפשר לנתבע את יומו, הנני קובעת כי פסק הדין יבוטל אם יפקיד הנתבע בקופת בית המשפט הוצאות לטובת התובע בסך של 7,000 ₪, וזאת לא יאוחר מיום 1.11.2011. היה ולא ישולמו ההוצאות עד למועד הנ"ל, יוותר פסק הדין על כנו ולא יבוטל. היה וישולמו ההוצאות עד למועד האמור, יודיע על כך ב"כ הנתבע לבית המשפט, ותינתן החלטה בדבר המשך ניהול הדיון בתביעה.

לתזכורת פנימית ליום 2.11.2011.

המזכירות תמציא החלטתי זו אל הצדדים.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ב, 03 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: