מיו נ' חולי

החלטה

לפניי בקשת התובע לפטור מאגרה.

בתיק הוגשה גם בקשת הנתבעת למחיקת או דחיית התביעה נגדה על הסף מחמת התיישנות ומעשה בי דין.

הוגשו תגובות רבות, וצר לי על העיכוב במתן ההחלטה.

מאחר והטעמים לפטור מאגרה הינם מצב כלכלי וקיום עילת תביעה, הרי שעל אף שהבקשה לדחייה על הסף אינה בסמכותי, אתייחס, לצורך הדיון בבקשה לפטור מאגרה, לנטען בשתי הבקשות ובתגובות להן.

תקנה 14 (ג) תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה...".

היכולת הכלכלית. האגרה בתביעה דנן הינה בסך פחות מ-1,000 ₪ עבור המחצית הראשונה. המבקש הציג ערב רב של דפי חשבון ללא רצף, כולל של שנים מוקדמות, מהם עולה כי הוא מנהל חשבונות בנק במספר בנקים (הפועלים, הבינלאומי ובנק דיסקונט), מחזיק מספר כרטיסי אשראי, מקבל גימלאות ממשטרת ישראל ומצה"ל, בסך חודשי של כ-10,000 ₪, וכן מקבל הפקדות שונות במזומן, מבנק אוצר החייל ועוד. החובות שהמבקש הציג להם ראיות אינם גבוהים, והמבקש מקבל הלוואות מהבנקים וכן מסגרת אשראי נכבדה, ויכול לעמוד בתשלום האגרה. אין הצדקה להטיל את האגרה על הציבור.

עילת התביעה. כבר בשלב זה הוצג לכאורה כי התביעה להחזר תשלומים, ששולמו עבור מסים בעסקת מכירת דירת המבקש וגרושתו לוקה בהתיישנות, בהתחשב בכך שהמכירה, הדיווח והתשלום בוצעו בשנת 2005, ובעניין הרכב ניתן פסק דין כבר בשנת 2002. אין בהחלטה זו משום החלטה בבקשה לדחייה על הסף, שכאמור אינה בסמכותי, אך הבעייתיות בעילת התביעה מצטרפת ליכולת הכלכלית, ומביאה לדחיית הבקשה לפטור מאגרה.

התובע ישלם את המחצית הראשונה של האגרה תוך 30 יום מהיום, אחרת תימחק התביעה.

לאחר תשלום האגרה תועבר הבקשה לדחייה/מחיקה על הסף להחלטת שופט מוסמך.

ניתנה היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: