מיהות בעלי המקרקעין לאור יחסי נאמנות, הסכם מתנה וייפוי כח בלתי חוזר

תביעה זו עניינה במחלוקת בין האחים בדבר מיהות הבעלים של המקרקעין, וזאת על רקע טענת החזקת אותם מקרקעין בנאמנות בידי האם המנוחה שהינה בעליה הרשום לחלופין מכוח הסכם מתנה וייפוי כוח בלתי חוזר שבוטלו בהטעיה. 

א. רקע עובדתי 

1. בשנת 1984 נרכשו המקרקעין, הנמצאים בכפר *** והידועים כגוש *** חלקה *** (להלן: "המקרקעין") אשר הצדדים – התובע והנתבע 2 (להלן: "הנתבע") חלוקים באשר לזהות הרוכש והבעלים של המקרקעין.

    

2. הצדדים הינם אחים, נמנים על יורשיה של אימם המנוחה, אשר הלכה לעולמה במהלך ההליך (להלן: "האם המנוחה").

    

3. ביום 06/08/1984 נחתם הסכם רכישה לפיו נתבעת 1 (להלן: "האם המנוחה") הרשומה כרוכשת נרשמה כבעלת הזכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.

    

4. ביום 30/12/11 נערך הסכם מתנה בין התובע לאם המנוחה, לפיו האם העבירה לתובע את מלוא זכויותיה במקרקעין, ללא תמורה.

    

5. במעמד החתימה על הסכם המתנה, חתמה האם המנוחה על ייפוי כח בלתי חוזר לטובת התובע.