מטאנס נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין נכות כללית מיום 12.08.12 (להלן: "הוועדה").

הערעור הוגש לבית הדין ביום 17.12.12.

2.בדיון שקוים במעמד הצדדים ביום 12.03.13, ביקש ב"כ המשיב לדחות את הערעור על הסף מחמת התיישנות.

לטענת המשיב, הודעה על החלטת הוועדה מושא הערעור נשלחה למערער בדואר רשום ביום 15.08.12, כאשר הערעור לבית הדין הוגש לאחר 90 יום מקבלת ההחלטה.

המערער, מצדו, ביקש שלא לדחות את הערעור על הסף, וטען כזאת –

"אני המתנתי עם הגשת הערעור שכן ביקשתי חומר ולקח זמן עד שקיבלתי אותו, חוץ מחוות דעת שביקשתי ולא מסרו לי – חוות דעת קרדיולוג.

אציין, שהייתה חוות דעת של פנימאי – דר' נהיר שמצביעה על 40% על סוכרת לא מאוזנת – זאת חוות דעת שלא התייחסו אליה ולא ציינו אותה כלל....

לדעתי אני קיבלתי עותק מהחלטת הועדה כחודש לאחר שניתנה ומיד ביקשתי לקבל חומר".

לב"כ המשיב ניתנה ארכה להגיש אסמכתאות בדבר המצאת החלטת הוועדה למערער.

3.בהודעתו לבית הדין מיום 14.04.13, הודיע ב"כ המשיב כי הוא עומד על הטענה לפיה יש לדחות הערעור על הסף מחמת התיישנות, תוך שהפנה למסמכים שצירף לאותה הודעה (מכתב ב"כ המערער מיום 27.08.12, אישור משלוח דואר רשום ואישור מסירת דבר הדואר מאתר האינטרנט של חברת הדואר).

4.ב"כ המערער, מצדו, טען כי עילת הערעור לא קמה למערער בטרם קבלת מלוא החומר הנוגע לדיוני הועדה, והפנה לכך שהערעור הוגש יממה לאחר שהחומר שביקש התקבל אצלו.

בתגובה להודעה זו, טען ב"כ המשיב כי המועד הקובע לעניין ההתיישנות לפי הפסיקה הינו מועד קבלת ההודעה בגין החלטת הוועדה, כאשר גם לאותה הודעה צורף פרוטוקול הוועדה.

5.תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות) התשל"ז – 1977 קובעת כי ערעור על החלטה של וועדה רפואית לעררים יוגש לבית הדין לעבודה תוך 60 ימים מהיום שבו נמסרה ההחלטה למערער.

בעניין זה, ההלכה הפסוקה היא כי:

"לבית הדין אין סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות להגשת תובענות ולהגשת ערעור וזאת מאחר ושעה שמדובר במועד לעשיית פעולה כדי להביא את העניין לבית הדין, לא חלה תקנה 125 לתקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה בדבר הארכת מועדים מטעמים מיוחדים שירשמו, להבדיל מעשית פעולה במהלך המשפט עצמו". (עב"ל 1281/00 אבו גאמע - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 853 (2003); עב"ל 31/98 סולן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 481 (1999); עב"ל 370/09 שחאדה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.09.10).

בענייננו, אין חולק כי ההודעה על החלטת הוועדה מיום 15.08.12, אשר נשלחה למערער בדואר רשום, הומצאה לידיו ביום 26.08.12. מעיון בגוף אותה הודעה עולה שנרשם בה: "לנוחותך, מצורף העתק מפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים. קבלת העתק נוסף כרוכה בתשלום של 25 ₪".

מהחומר שהוצג בפנינו עולה כי בא כוח המערער פנה לסניף המל"ל בטבריה במכתבו מיום 27.08.12, וציין כי "לשם המשך טיפול בעניין מרשי, הואל נא לצלם עבורי העתק של תיקו המתנהל אצלכם לרבות חוות הדעת הרפואית בעניין, לרבות חוות דעת קרדיולוגית".

המסקנה המתחייבת, אם כן, היא שההודעה על החלטת הוועדה מיום 15.08.12 בצירוף פרוטוקול דיון הוועדה, התקבלו אצל המערער ו/או ב"כ ביום 26.08.12 (ראו סעיף 4 לתגובת ב"כ המערער).

הערעור הוגש כאמור לעיל ביום 17.12.12, דהיינו כחלוף כמעט 4 חודשים ממועד קבלת החלטת הוועדה.