מטאנס נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.תביעת התובע בתיק שלפנינו, הינה בגין החלטת הנתבע מתאריך 17.5.12, החלטה אשר דחתה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה, וזאת מאחר וביצע עבודות משרדיות וטיפל בלקוחות, במהלך תקופת אי הכושר.

בכתב התביעה טען התובע, כי בתאריך 8.12.10, במהלך עבודתו על מסור נפגע בכף ידו השמאלית, והיה תקופה ארוכה באי כושר.

לטענת התובע, הוא לא עבד כלל בתקופת אי הכושר, ונוכחותו היתה:

"מינורית ומזערית מאוד ... (ביקורים תכופים) אך לא היתה לצורך העבודה ...".

מסיבה זו, טוען התובע כי הוא זכאי לדמי פגיעה לתקופה מ-9.12.10 ועד 8.3.11.

2.הנתבע בכתב הגנתו, חזר על האמור במכתב הדחיה וטען, כי עבודה כמשמעותה בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, כוללת גם עבודות משרדיות וטיפול בלקוחות, ולא רק עבודה פיזית של ביצוע עבודות נגרות.

הנתבע הוסיף והגיש בקשה לדחית התביעה על הסף, בנימוק, שעוד בתאריך 27.3.11 הגיש התובע תביעה לקביעת דרגת נכות, וועדה רפואית לעררים קבעה לו ב-2.5.12, 5% נכות צמיתה בתחולה מ-9.12.10.

הנתבע טען, כי בהתאם להוראות סעיף 104 לחוק הביטוח הלאומי, ובהתאם להלכה בדב"ע נב/ 0/27 יצחק זכי מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כה' 49 (להלן - "עניין מזרחי"), הרי משפונה מבוטח ועומד לפני ועדה רפואית, וזו מתייחסת לקביעת אחוזי נכות באשר לתקופת אי הכושר, אזי פקיד התביעות אינו מוסמך יותר לדון בתביעה לדמי פגיעה.

מאחר והועדה הרפואית בעניינו של התובע קבעה לו נכות צמיתה, גם בהתייחס לתקופת אי הכושר, הרי אין לבית הדין סמכות לדון בשאלת זכאותו של התובע לדמי פגיעה.

השתלשלות העניינים הרלוונטית:

3.התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה באירוע תאונתי מ-8.12.10 כ"תאונת עבודה" ולתשלום דמי פגיעה.

הנתבע פנה לתובע מספר פעמים בנוגע לתביעה לתשלום דמי פגיעה, בבקשה לפירוט התאריכים בהם נכח בעסק, והמטרה בגינה נכח בעסק (עיין מכתבים מ-3.4.11, 27.4.11, 2.6.11, ו-29.6.11).

התובע הגיש בתאריך 27.3.11 תביעה לקביעת דרגת נכות.

4.בתאריך 4.7.11 נשלחה לתובע הודעה על כך, שהוכרה עקרונית תביעתו להכרה בפגיעה מ-8.12.10 כ"תאונת עבודה", אולם האישור הינו ללא תשלום, מאחר והתובע טרם המציא את כל הנדרש ממנו במכתבים שנשלחו אליו, לרבות התאריכים בהם נכח בעסק בתקופת אי הכושר ומספר השעות.

במכתב צוין, כי אחד התנאים לתשלום דמי פגיעה, הינו שהמבוטח לא עסק למעשה בכל עבודה, בתקופת אי הכושר.

במכתב אף צוין, כי ועדה רפואית לפניה אמור התובע להופיע, תקבע אם נותרו לו אחוזי נכות כתוצאה מהפגיעה.

5.ועדה רפואית מדרג ראשון (רופא אורתופד), דנה בעניינו של התובע בתאריך 8.8.11, וקבעה לתובע 5% נכות בגין קישיון נח באצבע שלוש ביד שמאל.

התובע הגיש ערר על החלטת הדרג הראשון לועדה רפואית לעררים.

ועדה רפואית לעררים דנה בעניינו של התובע בתאריך 2.5.12, והותירה את קביעת אחוזי הנכות בשיעור של 5%, כך שהערר נדחה.