מחמד וליד נ' רנדה פאיז

החלטה

1.עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 5.7.07, פינוי וסילוק ידו של הנתבע ממבנה המשמש כבית ספר שנמצא בבעלות התובע והושכר לנתבע ביום 1.4.85.

2.ביום 6.11.07 ניתן נגד הנתבע פסק דין בהיעדר הגנה, אשר בוטל בהסכמה בהחלטה של כב' הרשם אורי פוני מיום 4.6.09 (בש"א 11518/08).

3.בכתב ההגנה שהוגש ביום 24.9.09 העלה הנתבע טענה מקדמית לפיה דין התביעה להידחות על הסף שכן בבעלות התובע חלקים זעומים מהזכויות בנכס נשוא התביעה, ועל כן אין הוא זכאי להגיש את התביעה ולכפות את עמדתו כאשר יתר בעלי הזכויות בנכס מסכימים להחזקתו של הנתבע בנכס, ואין להם שום טענה כלפי הנתבע.

4.בהחלטה מיום 8.11.09 התבקש התובע להגיש תגובה לטענה המקדמית בדבר דחיית התביעה על הסף, ולאחר עיון בתגובתו – נדחתה בקשת הנתבע, והתיק נקבע לדיון ליום 18.1.10.

5.בדיון האמור נקבע כי על הצדדים להודיע לבית המשפט תוך 30 ימים אם הגיעו להסכמה בדבר מועדי התשלומים של דמי השכירות, והיה ולא יגיעו להסכמה – ינוהלו ההליכים בתיק.

6.הואיל ולא הוצעה הצעה כלשהי מטעם הנתבע לעניין דמי השכירות – נתקבלה בקשת התובע להמשך ההליכים בתיק, ונקבע דיון נוסף ליום 9.6.10.

7.בדיון האמור העלה ב"כ הנתבע טענה בדבר היעדר עילת תביעה עקב העובדה כי דמי השכירות שולמו במלואם, והוא התבקש להגיש בקשה בכתב לענין טענתו האמורה תוך 21 ימים.

8.הואיל והנתבע לא פעל בהתאם להחלטה ולא הגיש את הבקשה האמורה – הגיש התובע ביום 18.7.10 בקשה למתן פסק דין פינוי.

הנתבע התבקש להגיש תגובה עד ליום 10.8.10, אולם לא עשה כן.

כתוצאה מכך ניתן ביום 18.8.10 פסק דין המורה לנתבע לפנות את המבנה עד ליום 31.12.10 (להלן – פסק הדין).

9.בינתיים, ביום 19.8.10 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשת התובע למתן פסק דין (כנראה מבלי שהיה מודע לכך שיום קודם לכן ניתן פסק הדין).

בתגובתו טוען הנתבע כי המועד האחרון להגשת הבקשה בדבר היעדר עילת תביעה הינו 5.9.10, בהתחשב בפגרת בית המשפט ושביתת הקלדניות שהיתה בין 21.6.10 ועד 11.7.10.

לגופו של עניין נטען, כי הנתבע מחזיק בנכס כדין שכן הושג הסכם בין הצדדים לפיו הוארך חוזה השכירות עד ליום 1.7.11, כך שלא קמה לתובע כלל עילת פינוי.

10.הואיל ותגובת הנתבע לבקשת התובע למתן פסק דין פינוי הוגשה בסופו של דבר, אם כי באיחור, ונטענת בה טענה עובדתית מהותית לפיה חוזה השכירות הוארך עד ליום 1.7.11 – מן הדין לבטל את פסק הדין ולדון בתביעה לגופה, על מנת לברר אם אכן נכונה טענת הנתבע בדבר הארכת חוזה השכירות והיעדר עילת תביעה.

11.לאור האמור, ועל מנת לקדם סוף – סוף את ההליכים בתיק, אני קובעת כדלקמן:

(א)פסק הדין – מבוטל.

(ב)שאלת ההוצאות בשל הליך זה תישקל בסיומו של ההליך העיקרי.

(ג)בקשת התובע לפיצול סעדים - תקובל.

(ד)תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יוגשו עד ליום 15.11.10..