מחיקת כתב אישום בשל אי התייצבות תובע

  הנשיא:

1.         לבית משפט השלום בקרית גת הוגש על ידי המערערת כתב אישום נגד ארבעה נאשמים. נאשם 1, גז יהודה נידון. ערעור זה דן ביתר הנאשמים.

2.         כתב האישום יחס לנאשמים עבירות של הפרת תנאי היתר רעלים בכך שביום 6.9.01 ריססו לולים בפורמלין מבלי לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים ובכך גרמו למטרד של ריח בסביבת הלולים. בנוסף, יוחסה לנאשמים עבירה של טיפול ברעלים בניגוד לתנאי היתר הרעלים.

3.         במסגרת הדיון בבית משפט קמא העידו מספר עדי תביעה והמשך הדיון נדחה ל-7.9.06. לדיון זה לא התייצב עד התביעה האחרון ולכן הוחלט להוציא נגדו צו הבאה והמשך המשפט נדחה ל-25.9.06 וזאת, בתיאום, עם ב"כ הצדדים.

5.         בתאריך 13.9.06 ב"כ הנאשמים הגיש בקשת דחיה מן הטעם שהיה קבוע לו תיק אחר, בפני אותו מותב, לאותם הצדדים אלא שמנכ"ל הנאשמת באותו תיק נעדר מהארץ באותו מועד. בית המשפט דחה את בקשת הדחיה, בתיק שבפנינו מאחר והמועד תואם בין הצדדים. יצויין כי מועד הדיון בתיק האחר נדחה. וב"כ הנאשמים בתיק שבפנינו הרשו לעצמם לא להופיע לדיון.

6.         כאמור, איש מבעלי הדין לא התייצב לדיון, ללא הודעה, למרות שההחלטה הדוחה את בקשת הדחיה הומצאה לב"כ שני הצדדים.

7.         בית המשפט ביקש מב"כ הצדדים לנמק מדוע כתב האישום לא ימחק כאמור בסעיף 133 לחוק סדר הדין הפלילי.

8.         וכך נכתב בסעיף 10 להכרעת הדין -

"ב"כ המאשימה (שהיא המערערת בפנינו - י.פ.) טען בתגובתו, כי הבין מב"כ הנאשמים כי המועד בשני התיקים נדחה. ביום הדיון בדק באינטרנט וגילה כי תיק זה לא נדחה אולם, אולם מאחר וב"כ הנאשמים הודיע לו כי אינו מתכוון להגיע, ומאחר והתיק היה קבוע לחקירתו הנגדית של עד התביעה המומחה, הבין ב"כ המאשימה (המערערת - י.פ.) כי נסיעתו לקרית גת תהיה לשווא. ב"כ המאשימה אף חשש כי אם יגיע העד לחינם, בהתבסס על התנהגותו בעבר, הוא לא יסכים להגיע בעתיד להעיד בתיק. לכן סבר כי הטוב ביותר יהיה להודיע לעד מבעוד מועד שלא להגיע לדיון, וכך עשה. לדבריו:

"בנסיבות שנוצרו, לא היה כל טעם להגיע לאותה ישיבה כאשר ב"כ הנאשמים הודיע במפורש כי אין בכוונתו להגיע לבית המשפט"". (ההדגשה במקור - י.פ.)

9.         בהכרעת דין מנומקת היטב נמחק כתב האישום, שכן ההחלטה הדוחה את הבקשה לדחיית הדיון ניתנה 11 יום לפני המועד שהיה קבוע לשמיעת הוכחות. בית משפט קמא הביע תמיהה על בקשת ב"כ המערערת אשר החליט לוותר על הביקור בבית המשפט היות ובכ"כ הנאשמים הודיע לו כי אינו מתכוון להופיע ואני מוסיף - כי ב"כ המערערת תודיע לעד שהיה צריך להופיע לדיון שלא יופיע.

10.       המערערת הגישה ערעור על הכרעת הדין שעל פיה נמחק כתב האישום.

לדעתי מוטב היה שהערעור לא היה מוגש.

11.       בתחילת הדיון בבית המשפט המחוזי הודיע עו"ד עדתו, ב"כ המערערת, שהוא הגיע להסדר טיעון עם המשיב מס' 3 שהתייצב לדיון בגפו. המשיב מס' 3 אישר את דברי עו"ד עדתו אבל ציין כי "אני לא חותם בשם החברות - "המשיבות 1 ו-2". הסתבר, לאחר בדיקה, שהמשיבה 2 בכלל נמחקה מספר החברות ולגבי המשיבה מס' 1, היא אומנם לא נמחקה אבל למשיב 3 אין מניות בה והוא גם אינו מנהלה.

12.       עו"ד עדתו, ב"כ המערערת, הודה, שעל פי מסמכים שהוא עצמו הגיש לנו עולה שהמשיב 3 אינו הבעלים של החברות אבל הוא הופיע, בזמן החקירה, לשימוע, ולא טען שם שהחברה מחוקה, והוא פעל, כביכול, בשם אותה חברה.

            גם אם הטענה של עו"ד עדתו נכונה, העובדות הנ"ל לא יכולות לעשות את המשיב מס' 3 אחראי, בפלילים, לחברות הנ"ל רק מפני שבחקירה לא טען שאין לו זיקה משפטית לחברות הללו.

13.       כאמור , לא היתה כל הצדקה שהמדינה תגיש את הערעור. ב"כ המערערת התרשל בכך שלא הגיע לישיבת הוכחות שנקבעה על ידי בית המשפט, שהודע לו מראש על קיומה ושהוא קיבל הודעה מבית המשפט שבקשת הדחיה שלו נדחתה. העובדה שהוא סבר שב"כ הנאשמים לא יופיע לדיון לא הצדיקה את אי הופעתו שלו ובית המשפט הסביר שבנסיבות העניין ולאור מהות העבירות ניתן היה לשמוע ראיות גם בהעדרם של המשיבים, וגם אם לא ניתן היה לשמוע ראיות, מאחר וב"כ המערערת הוזמן, ובקשת הדחיה שלו נדחתה, הוא היה צריך להופיע לדיון ולא לעשות דין לעצמו והכרעת הדין שניתנה, בדין ניתנה ועל כן אני מציע לחברי לדחות את הערעור.

                                                                                                ________________

                                                                                                     י. פלפל - נשיא