מחיקת הערת אזהרה - שיהוי, התיישנות וסעד לא מתאים

לפניי תביעה אשר העתירה שבה הוגדרה בסעיף 14 לכתב התביעה וכדלקמן:

"התובעת זכאית לכך שיינתן נגד הנתבע פסק-דין, המחייב למחוק את הערת האזהרה, הרשומה לזכות הנתבע על זכויות התובעת בחלקה *** בגוש **** .."

טענות התובעת

1.         א.         התובעת היתה נשואה לנתבע והם התגרשו זמ"ז בג"פ בשנת 1991.

ב.         עובר לגירושי הצדדים ניהלו הם הליכים משפטיים המתייחסים גם לדירת המגורים הנמצאת ברח' --------. דירה זו הינה מחציתו של בית מגורים שבו שתי דירות, הבנוי על חלקה *** בגוש **** (להלן: " הדירה"); התובעת רשומה בלשכת רישום המקרקעין כבעלת מחצית הזכויות בדירה ובאשר למחצית האחרת - רשומה לזכות התובעת זכות חכירה לתקופה של 300 שנה על הבעלות של מר -----.

ג.          הדירה משמשת כל השנים כדירת המגורים של התובעת.

ד.         ביום 17.10.1989 חתמו הצדדים על הסכם פשרה אשר בו נקבע, בין היתר, הסדר באשר לדירה  (להלן: " הסכם הפשרה").  ביום 02.11.1989 התייצבו הצדדים בבית המשפט המחוזי ובית המשפט אישר את הסכם הפשרה, בשינויים אחדים שצוינו בפסק הדין, ונתן לו תוקף של פסק דין (תיק מ.א. 498/89).

2.         א.         לטענת התובעת, מן הרגע שבו ניתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין, היה הוא

                        המחייב ביחסי התובעת והנתבע ובשל כך לא היה עוד תוקף לשום הסכם קודם בין

                        הצדדים.

ב.         בסעיף ג' להסכם הפשרה נקבע כדלקמן:

"15% (חמישה עשר אחוז) מערך הדירה לכשתימכר יועברו  ל-- (הנתבע - מ.ד)  וזאת מבלי להתחשב אם הדירה שופצה בינתיים והושקעו בה כספים, וזאת לא יאוחר מתוך 3.5 שנים (שלוש וחצי שנים) מיום חתימת ההסכם ותרשם על כך הערת אזהרה בטאבו".

ג.          לטענת התובעת, לאחר חתימת הסכם הפשרה ומתן פסק הדין, פנתה היא פעמים אחדות לנתבע וביקשה להגיע עימו להבנה בדבר שומת שוויה של הדירה ועל מנת לשלם לו חלקו ועל פי הסכם הפשרה ,אולם הנתבע סירב לשתף פעולה עם התובעת והתעלם מפניותיה.

ד.         לאחר שחלפו כשלוש וחצי שנים  ממועד עריכת הסכם הפשרה ולאחר שהתובעת נוכחה לדעת כי הנתבע אינו משתף עימה פעולה לשם ביצוע ההסדרים שנקבעו בהסכם הפשרה  ועל מנת לעמוד במועדים שנקבעו בהסכם הפשרה , פנתה התובעת   אל שמאי המקרקעין, מר אלון פרדו, על מנת שיערוך שומה באשר לשוויה של דירת המגורים. בחוות דעתו של השמאי מיום 12.02.1992  קבע זה את שוויה של הדירה באותה עת ע"ס של  120,000 דולר (נספח ה' לכתב התביעה; להלן: " חוו"ד השמאי פרדו").

ה.         ביום 16.04.1993 הפקידה התובעת בחשבון הבנק של הנתבע סך של 49,392 ש"ח המהווים סך בשקלים  השווה ל- 18,000$ עפ"י שער הדולר היציג באותה עת והינם 15% משווי הדירה עפ"י חוות הדעת של השמאי פרדו. 

ו.          התובעת מסרה לנתבע  הודעה בכתב על הפקדת הכסף בחשבונו כבר ביום ההפקדה. לטענת התובעת בהפקדת הכסף בחשבון של הנתבע, יצאה היא ידי חובתה על פי פסק הדין.

3.         א.         לטענת התובעת, ביום 19.04.1993, שלושה ימים לאחר שהפקידה היא בחשבונו של

הנתבע הסך של 49,392 ש"ח הפקיד הנתבע לחשבון התובעת סך זהה לסכום האמור.

            ב.         אותה הפקדה נעשתה לטענת התובעת ע"י הנתבע באופן חד צדדי, ללא ידיעתה