מחטייב נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול צו פסילה מנהלית שהושת על המבקש ביום 15.12.13 על ידי קצין משטרה, על פיו נפסל המבקש מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

מעיון בתיק החקירה עולה כי מדובר בשתי תאונות שאירעו בסמוך אחת לשנייה.

המבקש נהג ברכבו בצומת הרחובות האר"י ושד' בן צבי, בעיר נתניה. לטענת המשיבה, לא ציית לאור האדום ברמזור ופגע ברכב. המבקש עזב את מקום התאונה, המשיך בנסיעה ופגע ברכב נוסף.

מבדיקה ראשונית של בדיקת דם שנעשתה למבקש, נמצא אצל המבקש ריכוז אלכוהול של 230 מ"ל בדם.

לטענת ב"כ המבקש, מדובר ביום סוער, גשום וירד ברד. הרמזור בצומת לא היה תקין, ונוכח רשלנות העירייה שלא תחזקה את הרמזורים, נגרמה התאונה.

הסנגור ממשיך וטוען כי השימוע שערך קצין המשטרה לא נערך כדין מאחר והמבקש מתקשה בדיבור וקריאת השפה העברית. עוד ציין הסנגור, כי פרנסתו של המבקש ברישיון נהיגתו כאשר הוא עובד כנהג מונית והוא מבקש לבטל החלטת קצין המשטרה או לחילופין לסווגה כך שיותר למבקש לנהוג במונית.

על בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את צו הפסילה המנהלית של קצין המשטרה, לבדוק קיומן של ראיות לכאורה ואם כן עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות בעבירה ועברו התעבורתי של הנהג הוא עלול להוות סכנה לציבור.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים טיבו של הדיון המקדמי והשיקולים שעל בית המשפט לבחון בשלב זה הריני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישום כנגד המבקש.

בעניין השכרות, אמנם קיימת תוצאה ראשונית בלבד של המעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית בבי"ח תל השומר, אך מדובר בכמות אלכוהול גבוהה מאוד של 230 מ"ל בדם.

בדו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות הודה המבקש כי שתה שעתיים לפני התאונה וודקה, נכשל בכל מבחני הביצוע, ריח אלכוהול חזק נדף מפיו והתנהגותו היתה רדומה.

בדו"ח הפעולה של רס"ר מגזל יוסף, תאר השוטר שהגיע אל מקום התאונה השנייה כי המבקש נראה מבולבל ולא הצליח במשך 3 דקות לפתוח את דלת רכבו.

המעורב בתאונה הראשונה, יונס דוד, ציין בעדותו במשטרה כי המבקש פגע ברכבו, בעת התאונה לא ירד גשם, הכביש היה כמעט יבש והרמזור היה תקין. המעורב בתאונה ציין כי המבקש ברח מהמקום, כדקה או שתיים לאחר התאונה.

המעורב בתאונה השנייה, שלומוב יששכר, ציין כי הבחין ברכב המבקש נוסע מולו בנתיב נסיעתו. הוא סטה שמאלה, האט ובסוף נסע לאחור. ציין כי המבקש פגע בחזית רכבו. עוד ציין המעורב בתאונה כי התרשם שהמבקש במצב של אי שפיות, תחילה טען כי המעורב נסע בנתיב הנגדי ולאחר מכן אמר לו כי ישלם על הנזק שגרם.

לא נעלמו מעיני דברי המבקש, בהודעתו הנוספת במשטרה, כי לא שתה משקה אלכוהולי בטרם נהג. לשלב דיוני זה, מספיקות הראיות הקיימות.

טענות המבקש בעניין השכרות ואחריות העירייה בוודאי יידונו המסגרת ההליך העיקרי.

עולה כי מדובר בשכרות ברמה גבוהה וגרימת שתי תאונות דרכים בזו אחר זו תוך עזיבת מקום התאונה הראשונה.

לא נעלם מעיני עברו התעבורתי של המבקש כאשר הוא מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1994 ולו 8 הרשעות ואף הצורך ברישיון נהיגה לפרנסתו ופרנסת ביתו. ואולם, חומרת העבירות במקרה זה, כאשר במזל לא נגרמו חבלות גוף למי מהמעורבים, גוברת על המשקל שיש ליתן לעברו התעברותי.

ראה לעניין זה דברי כב' השופטת הבכירה נגה אהד בע"ח 49876-10-13 בר אדון נ' מדינת ישראל:

"אך יחד עם זאת משקל נהיגתה בפועל באירוע גובר בעשרות מונים על המשקל שיש לעברה התעבורתי".