מחאמיד נ' א. דגנים חברה לבנייה בע " מ

החלטה

א.מבוא

לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה.

התביעה הינה תביעת נזיקין.

אליבא דהתובע, הוא נפגע בעת עבודתו אצל הנתבעת בעבודות בנייה ביום 1.8.05.

התיקון המבוקש מתייחס, הן למקום בו אירעה התאונה והן למחיקת שני סעיפים מתצהיר עדותו הראשית של התובע.

ודוק; אין עסקינן בתיקון פורמלי או בתיקון של פרט שולי, אלא בפרטים מהותיים נוכח המחלוקת האם התובע עבד בשירות הנתבעת.

הבקשה הוגשה לאחר שבית המשפט לא נעתר לבקשה זהה שנטענה על פה במהלך הדיון מיום 16.1.12.

כבר עתה אציין כי לא מצאתי לנכון להפריד בין שני התיקונים המבוקשים ואדון בשניהם במסגרת החלטה זו.

ב. הוראות הדין

הסמכות להורות על תיקון כתב טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 :

92."בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

"כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין-נעתרים לו ברוחב לב, למעט מיקרים חריגים. רע"א 2345/98, דנגור נ' ליבנה, פ"ד, נבו(3)427.

אף על פי כן, בית המשפט עושה שימוש בסמכות זו תוך הפעלת שיקול דעת ובהידרש מקרים חריגים.

"לפי תקנה 92 , בית המשפט ייעתר לבקשות לתיקון כתבי טענות מקום בו התיקון נדרש להכרעה בשאלות שבמחלוקת. חריגים לכך הם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או כאשר התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש"

(א.גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית, תשס"ט ע' 153).

בעניין זה ניתן להזכיר את דבריו של השופט " Bramwell תמיד נהגתי להתיר תיקון, אלא אם כן הייתי משוכנע, כי המבקש לא התנהג בתום לב, או כי משגהו גרם לפגיעה ביריבו, אשר עליה לא יפוצה בהוצאות או בדרך אחרת"

בעניין Tildesley v.Harper (1878) 10ch/d/398:39L.T.552 מתוך יואל זוסמן "סדר דין אזרחי", מהדורה שביעית בעריכת ש.לוין: 1995 ע' 339.

ברי כי במידה והמבקש נהג שלא בתום לב, אזי רשאי בית המשפט לדחות את בקשתו.

מכאן שמתן הרשות לתקן כתבי טענות מסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. "בהפעילה שיקול דעתה זה, עליה להביא בחשבון, בין היתר, את השלב שאליו הגיע הדיון" (א.גורן ע' 154).