מחאג'נה נ' החברה הכלכלית לפיתוח אום אל פחם

החלטה

1.זו הפעם השנייה שמתקיים דיון מוקדם בעניינו של התובע דנן, כאשר לא ניתן לקדם את הדיון ולקיימו כפי שנקבע שיקוים. כך:

א.בדיון הקודם שהתקיים ביום 17.01.11, לא התייצב התובע ונציג מטעמה של הנתבעת. לכן, נאלץ בית הדין לדחות את הדיון וקבע אותו במעמד באי כוח הצדדים להיום (ראו החלטה מ-17.01.11);

ב.במסגרת אותו דיון, כבר עתר ב"כ התובע לאפשר לו להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה. בקשתו זו נעתרה כאשר נקבע בהחלטת בית הדין (הנ"ל) שיוכל ב"כ התובע להגיש בקשה ולב"כ הנתבעת ניתן פסק זמן של 21 ימים להגיש את תגובתו (סעיף 3 להחלטה הנ"ל);

ג.הן באמור בסעיף 1 והן באמור בסעיף 2 להחלטה הנ"ל, ברור שכאשר נקבע מועד נוסף לדיון, ביום 17.03.11, היינו אמורים להיות לאחר שיעשה התובע שימוש בזכותו להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה ואף תתקבל התגובה של הנתבעת. כך שאת הדיון נוכל לייחד לחידוד השאלות שבמחלוקת ולקידומו של התיק;

ד.למרבה הצער, הגם שלא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה עותר ב"כ התובע בפתח הדיון היום להתיר לו להגיש בקשה שכזו ואף מבהיר לבית הדין מה בדעתו להוסיף לתביעתו דהיום בבחינת נתבעים נוספים ומטבע הדברים עובדות ועילות נוספות;

ה.הנה כי כן, זו לנו הפעם השנייה שזמן שיפוטי יורד לטמיון מבלי שניתן לקדם את התיק כמלוא הנימה.

2.עד כאן אשר למוצאותינו עד היום.

א.ב"כ התובע מנמק את בקשתו להתיר לו להגיש בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן ולא לקיים את הדיון המוקדם היום בכך שרק לפני יומיים קיבל מב"כ הנתבעת תשובה למשא ומתן על דחיית ההצעות שעלו במשא ומתן ביניהם ולכן לכאורה טוען הוא שלא יכול היה להגיש את הבקשה קודם.

מנגד, ב"כ הנתבעת טוען שהעובדה שנוהל משא ומתן לא היה בה כדי למנוע את התובע מלהגיש את בקשותיו לבית הדין כפי שחשב לעשות.

ב.תמים דעים אני עם טיעון ב"כ הנתבעת ואף אם המתין ב"כ התובע עם בקשותיו עד ששמע את התשובה לא ברור מדוע לא, למצער, הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון דהיום כדי לאפשר לבית הדין למצות את זמנו באופן יעיל וכן לא לגרום חסרון כיס לנתבעת בעצם התייצבות בא כוחה. מכל מקום, אציין, שעובדה היא שב"כ הנתבעת מבקש לחייב את התובע בהוצאות.

ג.אעיר כאן שבסיום דברי ב"כ התובע ביקש שאם יחויב הוא בהוצאות ידחה מועד תשלומם עד לסיום ההליך מכיוון שמצבו הכלכלי של התובע אינו הכי טוב. אינני סבור שראוי להתנות את תשלום ההוצאות המעוגנות בחסרון הכיס שהתובע גרם במחדליו לבית הדין ולב"כ הנתבעת בסיום ההליכים לפני תשלומם.

3.לפיכך:

א.עד ליום 13.04.11 יגיש התובע, ככל שמבקש הוא להגיש, את בקשתו לתיקון כתב התביעה כשהיא כמובן מלווה בתצהיר ובעותק מכתב התביעה המתוקן שבדעתו להחליף עם כתב התביעה הנוכחי; יודגש כאן הברור והידוע על פי תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) שככל שבתביעה מסתמך התובע על החלטות המעוגנות במסמכים, חובתו לצרף את המסמכים לכתב התביעה המתוקן.

ככל שבסופו של יום יחליט התובע שלא להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, יודיע על כך לבית הדין לא יאוחר מיום 13.04.11.

תוגש בקשה לתיקון כתב תביעה, עותק ממנה ישלח במישרין לב"כ הנתבעת, אשר יוכל להמציא תגובתו לבית הדין, עד ליום 13.05.11.

החלטת בית הדין בעניין זה – ככל שתוגש בקשה לתיקון כתב התביעה – תינתן ותשלח בדואר לצדדים.

ב.על חסרון הכיס שנגרם כאמור לעיל לנתבעת ולבית הדין, ישלם התובע סך 1,500 ₪ לכל אחד מהם, זאת ללא קשר לתוצאות הדיון בתביעתו. יודגש, אין החיוב בהוצאות אלה בא להחליף את יישום הכללים בדבר תיקון כתבי טענות הקיימים אלא, אלה יבואו בנוסף לחיוב האמור.

ג.לאחר שיושלם הבירור בעניין בקשה לתיקון כתב תביעה או הימנעות מהגשתה, יקבע מועד לדיון מוקדם שלישי בתיק זה.

4.עותק מההחלטה יועבר למרכז לגביית קנסות על מנת שיעשו לגבייתו של החוב.