מזרחי נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת שירותי תיירות בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה בגין נזקי רכוש מתאונת דרכים מיום 5.3.10.

2.אין מחלוקת על אחריותה של הנתבעת לאירוע התאונה. הצדדים חלוקים על הנזקים ועל תשלום שכ"ט עו"ד ואגרה.

3.לעניין הנזקים, נתבע נזק לפי חוות דעת שמאי בסך של 8,427 ₪ (ללא מע"מ), שכ"ט שמאי בסך של 685 ₪ (ללא מע"מ) וירידת ערך בסך של 1,769 ₪.

הנזק הישיר מעוגן בחוות דעת שמאי, שכר טרחת השמאי מעוגן בחשבון וקבלה, ירידת הערך מעוגנת בחוות דעת השמאי.

4.טוענת הנתבעת כי מאחר שהרכב תוקן, היה על התובע להציג קבלות של תיקון בפועל.

סבורני כי מעת שנגרם נזק, נזק זה הוערך על ידי שמאי והרכב תוקן, הרי נכון הוא שכמובן צריך להציג את הקבלות על התיקון בפועל, אך אין באי הצגת קבלות כדי להשמיט את זכותו של התובע לקבל פיצוי בעד נזק שהוכח שנגרם בתאונה.

באשר לירידת הערך, זו נכללת בחוות דעת השמאי, ואני סבורה כי מעת שכך, הוכחה כדבעי, ולו רצתה הנתבעת לחלוק על כך, היה עליה לחקור את השמאי או למצער לצרף חוות דעת לפיה אין ירידת ערך כאשר מדובר ברכב שהוא מסוג מונית.

לגופו של עניין, אציין כי סביר בעיניי שגם מונית כאשר היא נמכרת, אם עברה תאונה, יתקבל בעדה סכום נמוך יותר ממונית בעלת נתונים זהים שלא עברה תאונה.

5.באשר לימי העבודה, אני מקבלת את עמדת הנתבעת כי לא הוכח ההפסד המדויק בגינם.

עם זאת, מאחר שלפי המקובל, נגרם נזק כלשהו כאשר יש צורך להכניס רכב למוסך ולדאוג לתיקונו, אעריך נזק זה באופן גלובאלי בסך של 750 ₪.

6.באשר לשכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרה, אף אם הנתבעת לא קיבלה את הדרישה של ב"כ התובע, סבורני כי לכל הפחות ניתן היה להקטין את הנזק ולשלם את הנזק שאינו שנוי במחלוקת עם הגשת התביעה. הנתבעת לא עשתה כן. בנסיבות אלה, לא ראיתי לשלול מהתובע את ההוצאות שנגרמו לו בגין התביעה המשפטית.

7.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 11,631 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,024 ₪ ואגרת משפט בסך של 347 ₪.

סכומים אלה ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן והודע היום ו' ניסן תשע"א, 10/04/2011 במעמד הנוכחים.

מירב בן-ארי, שופטת

הוקלד על ידי: עדי לשם