מזרחי נ' קצב

פסק דין

זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 30.1.11 שבה היו מעורבים רכב התובעת ומשאית נהוגה על ידי הנתבע.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1.תיקון על פי דו"ח השמאי בסך 7,462 ₪

2.שכ"ט שמאי 500 ₪

3.ירידת ערך 1,320 ₪

4.טרחה ועוגמת נפש 500 ₪ .

סה"כ 9782 ₪.

לטענת התובעת היא נסעה בדרך כורכר המחברת בין חניון הברקול לרח' אורלוב ונסעה בימין הדרך. לטענתה המשאית של הנתבע, עמדה בצד הדרך ולפתע כאשר התובעת ממתינה להזדמנות לפנות ימינה ברח' אורלוב, החלה המשאית בנסיעה.

"אני עמדתי להשתלב בתנועה והוא עמד בצד שמאל שלי, אני מניחה שגם הוא רצה לפנות ימינה... זה מקום די רחב" [עמ' 1 ש' 12-13] .

לטענת התובעת הנתבע התנצל מיד שירד מהקבינה ושינה את עמדתו כאשר הבין שדובר

בנזק מהותי.

עמדת הנתבע שונה. הוא טען שהוא יצא מהחניה כדי להשתלב ולפנות ימינה, שם צריך הרבה סבלנות, "אני עם איתות, אני מחכה להשתלב בתנועה, לא ראיתי אותה, אני המתנתי להזדמנות לעבור ... לפני שפונים שמאלה קוראים את המראות ..... אם היא היתה צמודה מאוד אני לא יכול לראות אותה". הנתבע לא התכחש לכך שאחרי התאונה הוא דיבר עם התובעת על מנת להרגיע אותה מכיוון שהיתה נסערת ובכתה. לטענתו, התובעת היתה בשיחה טלפונית בעת הארוע,

יש לציין שהתובעת הכחישה נמרצות שדיברה בטלפון בעת הארוע.

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.על פי התמונה של מקום הארוע, בימ"ש מגלה שהיציאה מהחניון הוא מקום רחב, שטוח וגדול ואין כל סיבה לכאורה מדוע רכב התובעת עמד כה צמוד למשאית.

בעת הדיון התובעת ניסתה לטעון שהרכב שלה עמד יותר קדימה וקרוב יותר לכביש אך אם כך היו פני הדברים הנזק לרכבה היה שונה לחלוטין. מכלל הראיות אני מסיק ששני הנהגים תרמו תרומה שווה לקרות התאונה. לא מקובלים עלי דברי התובעת שהמשאית יצאה פתאום ממקומה, ואני סבור שתוך כדי שיקול מוטעה בעת הפניה ימינה היא התקרבה מעבר למידה הסבירה לצד המשאית. הנתבע מצדו, נוהג בכלי מסיבי וכבד והיה צריך לקחת בחשבון שבעת שהוא ממתין לבצע פניה ותשומת לבו מופנית לצד שמאל, עלול להיות מצב שרכב מתקרב אליו במקום שהוא לא יכול לראות אותו.

2.בכל הנוגע לנזקים יש לפצות את התובעת על התיקון והוצאות השמאות בלבד. באשר לירידת ערך, אין כל ראיה שהשמאי חזר ובדק את הרכב אחרי התיקון, פעולה שהיתה נחוצה על מנת לקבוע ירידת ערך. כמו כן, אנחנו יודעים מבעלה של התובעת, שהרכב לא תוקן באופן מלא עד עצם יום הדיון. לכן אין בסיס להעניק לתובעת כל סכום בגין ירידת ערך. לא הוכחה טרחה או עוגמת נפש.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 3,986 ₪ בתוספת 500 ₪ הוצאות הדיון, כאשר הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.