מזונות של קטינות והחלת עקרונות השוויון והצדק על מזונות אלה

פתח דבר

עניינו של ההליך הוא פסיקת מזונותיהן של התאומות, XXXX, ילידות XXXX כבנות שלוש שנים כיום (להלן: "הקטינות" ו/או "הילדות").

התביעה הוגשה ע"י אם הקטינות (שתיקרא להלן לשם הנוחות: "התובעת" ו/או "האם") כנגד אביהן (להלן: "הנתבע" ו/או "האב").

במקביל להליך שבכותרת נדונה והוכרעה סוגיית משמורתן של הקטינות, שנמסרה בידי האם, ונקבעו הסדרי הראייה בינן ובין האב.  

ואלו העובדות הרלבנטיות לענייננו

1. הקטינות נולדו מחוץ למסגרת נישואין. הוריהן (להלן: "הצדדים") מעולם לא נישאו זה לזו.

            בין הצדדים הייתה אמנם היכרות מוקדמת, אשר התפתחה לכדי מערכת יחסים רומנטית אך היא נמשכה זמן קצר יחסית, ולאחריה חידש האב מערכת יחסים זוגית שניהל עם אחרת קודם לכן, שנמשכת עד עצם היום הזה.

            אותה עת היו שני הצדדים פנויים – האם רווקה ואילו האב גרוש ואב לשני ילדים.   

2. בתקופת הקשר הרומנטי בין הצדדים ביקשה התובעת, שהייתה בשנות השלושים לחייה ובלא ילדים, להרות ולהפוך לאם, והנתבע הסכים להביא עמה ילדים לעולם. בשלב מסוים הבינו הצדדים כי בשל אילוצים כאלה ואחרים, הליך ההתעברות, ככל הנראה, לא יתממש בדרך הטבע, כי אם בדרך של הזרעה מלאכותית ובהפריה חוץ גופית (IVF), והנתבע הסכים גם לכך.

3. משנפל דבר והצדדים קיבלו ההחלטה, החלה התובעת בהליך של טיפולי פוריות, אך בטרם הוחל בטיפול ועל פי הנהלים, המציאו הצדדים תצהיר המאומת בידי נוטריון ובמסגרתו הצהיר הנתבע, כי אין הוא נשוי; כי הצדדים מנהלים משק בית משותף וחיים יחדיו מזה שנה ומחצה וכי אין להם ילדים משותפים.