מזונות קטינים ופירוק שיתוף בדרך של רכישת חלקו של הבעל בדירה כנגד קיזוז חובותיו

בפני שתי תביעות שהגישה התובעת כנגד הנתבע.

האחת;  תמ"ש 1350/08 הינה תביעה לפסיקת מזונותיה ומזונות קטינים, והשנייה; תמ"ש 9286-08-09 הינה תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים בהגיע אחרון הקטינים לגיל 18 וכן חלוקת הרכוש המשותף בין הצדדים בחלקים שווים על פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").

פסיקותיי תינתנה בנפרד לגבי כל תביעה ותביעה כפי סדרן.

רקע עובדתי כללי:

1.         ס'. נ' (להלן: "האם" ו/או "תובעת מס' 4") וס'. ד' (להלן: "האב" ו/או "הנתבע") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 17.03.93 והתגרשו זמ"ז ביום 22.11.12.

2.         מנישואי הצדדים נולדו הילדים: ס'. א', ילידת 26.12.94 (כיום בגירה, בת 18 שנים בחודש 12/12), ס'. ע' ילידת 29.11.97 וס'. א' ילידת 11.04.99 (להלן: "התובעות" ו/או "הקטינות").

3.         בני הזוג התגוררו כל חייהם המשותפים בדירה ברח' פשוש 5/23 בעפולה אשר נרכשה בסמוך לנישואיהם (להלן: "דירת המגורים המשותפת"). זכויות הבעלות בדירה רשומות על שם שניהם.

4.         נישואיי הצדדים לא עלו יפה והשלום לא שרר במעונם, ובחודש 10/2007 עזב הנתבע את דירת המגורים. במהלך חודש 11/08 חזר הנתבע לחיות עם התובעת, מעין ניסיון לשלום בית שלא צלח בעקבותיו עזב ומאז לא שב.

בסמוך לעזיבתו את דירת המגורים, הגיש הנתבע ביום 18.10.07 תביעה לגירושין בבית הדין הרבני בחיפה.

5.         הרקע לסכסוך פורט היטב בכתבי הטענות, בתצהירי העדות הראשית ובסיכומי הצדדים. בקליפת אגוז, יצויין כי מצד התובעת נטען לאלימות מילולית ורוחנית קשה שבשיאה אלימות כלכלית כלפיה מצד הנתבע. ומצד הנתבע נטען כי במשך שנות נישואיהם התובעת לא קיימה חובותיה כאשת איש ומררה את חייו ושלטה בהם. אין חולק כי כיום הצדדים פרודים זה מזו החל מחודש 11/08, והמשבר ביחסיהם אינו בר תיקון.

6.         ביום 25.02.08 הגישה האם תביעה למזונותיה ומזונות הקטינות (תמ"ש 1350/08), וביום      11.08.09 הגישה תביעה לפירוק שיתוף.

התיק נוהל מראשיתו בפני כבוד השופטת המנוחה נסרין בשארה כרייני ז"ל והובא לפתחי לצורך מיצוי  הליכי קדם משפט, הגשת תצהירים מעודכנים ושמיעת ראיות.

אדון בתביעות הנ"ל לפי סדר הופעתן.

א.        תביעת המזונות - תמ"ש 1350/08:

7.         במסגרת תביעה זו אדון תחילה בסוגיית מזונות האישה ולאחר מכן אדון במזונות בנותיהם של הצדדים.

מזונות האישה:

8.         אקדים ואומר כי בסיכומיה לא עתרה האם למזונותיה אלא רק למזונות הבנות, אך היות והאם עתרה למזונותיה בכתב התביעה והצדדים חלוקים בסוגיה זו ואף נחקרו אודות כך במסגרת דיון ההוכחות, אדרש לכך כעת.

9.         התובעת עתרה בכתב התביעה לחיוב הנתבע במזונותיה בסכום כולל של 3,470 ש"ח בחודש לפי הפירוט כדלקמן: כלכלה בסך של 1,000 ש"ח בחודש, ביגוד והנעלה בסך של 500 ש"ח בחודש, טואלטיקה בסך של 200 ש"ח בחודש, ספר וטיפוח אישי בסך של 200 ש"ח בחודש. כן עתרה התובעת לחיוב הנתבע במדור בסך של 1,200 ש"ח בחודש, ובסה"כ: 3,470 ש"ח לחודש.

10         ביום 14.04.08 נפסקו לתובעת ולקטינות מזונות טרום זמניים בסך של 3,600 ש"ח לחודש (היינו 900 ש"ח לכל תובעת) החל מיום 20.04.08.