מזונות מדין מעוכבת

לפנינו תביעת האשה גב' [פלונית] מבעלה מר [פלוני] להשית על הבעל חיוב של שלושת אלפים ש"ח לחודש בגין מזונות מעוכבת.

התביעה מיום כ"ב חשון תש"ע 12/11/09, והיא מתבססת על סירובו של הבעל לתת גט בהתאם להחלטת בית הדין מיום ב' סיון תשס"ט 25/05/09.

בהחלטה זו נקבע כי על הצדדים להתגרש. לדבריה, הבעל מסרב לתת גט בשל רצונו לסחוט מהאשה זכויות בדירה הרשומה על שמה אותם הוא תבע בביהמ"ש האזרחי.

ביום הגשת התביעה האשה השתכרה כשלושת אלפים ש"ח לחודש מעבודתה כגננת שילוב. שכרו החודשי של הבעל הוא למעלה מתשעת אלפים ש"ח נטו, מעבודתו כהנדסאי חשמל.

מאז אוגוסט 2010 האשה אינה עובדת בגין החמרה במצבה הבריאותי.

עמדת הבעל וב"כ כי אין מקום להיעתר לתביעה זו מהטיעונים הבאים:

א.       החלטת בית הדין כי על הצדדים להתגרש הינה בגדר המלצה בלבד. ואין לחייבו במזונות מעוכבת כאשר אין חיוב גט. מצרף פסקי דין בערעורים אזרחיים כאסמכתא לעמדתו.

ב.       החלטת בית הדין מתבססת על כך שהאשה חולה והמשך ההליכים עשוי לפגוע בבריאותה הרופפת. לדבריו, אין זה נכון. האשה מקיימת פעילות ספורטיבית הכוללת רכיבה על סוסים, ואין כל קשר בין מחלת ה"קרוהן" עמה היא מתמודדת מזה כעשרים שנה להמשך ההליכים.

ג.        האשה יוצרת קשר עם גברים זרים באמצעות האינטרנט, ומשכך הפסידה מזונותיה.

ד.       האשה תבעה מזונותיה ומזונות הילדים בבית המשפט, שם נפסקו לה 3000 ש"ח לחודש בעבור הילדים, ותשע מאות ש"ח לחודש בעבורה, כך שאין לשתי ערכאות לפסוק מזונות בעבור האשה.

ע"כ תקציר טיעוני הצדדים וב"כ הרלוונטיים.

בטרם אביע עמדתי בתביעה זו מוצא אני חובה לציין את העובדה שבתביעות הצדדים (תביעת גירושין של האשה ותביעה לשלום בית של הבעל) שראשיתם החלה לפני כשלוש שנים, השקיע בית הדין מאמצים כבירים על מנת לסיים את ההליך באמצעות פשרה הוגנת אך ללא הצלחה. התיקים הלכו ותפחו בחומר רב, והגיעה העת ללבן שאלה זו ולהכריע בה.

התמונה הנפרסת בפני מהחומר הרב שהומצא ע"י הצדדים וב"כ, כי האשה וב"כ הפעילו על בית הדין לחץ שיפעל בנחרצות יתירה בעת מתן החלטתו לאור מצבה הבריאותי הרופף של האשה ויטה כובד משקלו בהתאם לכך בבואו להכריע בתביעה זו.

מאידך, הבעל וב"כ הפעילו על בית הדין לחץ נגדי שיפעל לצמצם ולהדחיק את הנתון הבריאותי בעת מתן החלטתו ולא יתן לו כל משקל, בבואו להכריע בתביעה זו.

שקלתי עמדתי בזהירות ובמתינות, על מנת לתת את המשקל הראוי לנתון זה.

נדרשתי לשקלל במאזני הפלס מכלול מרכיבים שהיוו את בסיס תביעות הגירושין ושלום הבית עם רכיב זה ולתת לו את האיזון הנכון לדעתי, ביודעי ובראותי כי נושא כאוב זה משמש את הצדדים ככלי ניגוח במלחמה אותה הם מנהלים.

לאחר העיון בחומר שבתיקים ולאחר שיקול הדעת הנדרש הגעתי למסקנה כדלהלן:

א.       הצדדים חייבים להתגרש.

ב.       על האשה וב"כ להמציא לבית הדין כתב התחייבות ובו פניה לביהמ"ש שלא יתחשב בביצוע הגט בבואו להכריע בתביעת הבעל לביטול ההסכם.