מזונות ילדים במקרה בו האב אינו מצהיר על כל הכנסה או רכוש

1.         התובעת, האם, היא אזרחית הפיליפינים, היא הגיעה ארצה לצורכי עבודה. אין מחלוקת כי היא פגשה את הנתבע, ובתמ"ש 11350/07 נפסק כי הוא אביה של הבת.

2.         א.         בתמ"ש 11353/07 תובעת האם למשמורת על הקטינה, אשר נולדה ביום 17.4.07.

ב.         אין מחלוקת בדבר המשמורת, אף כי ההליך לא הסתיים באופן פורמלי, ולכן אני קובע כי הקטינה תהיה במשמורת התובעת האם.

3.         א.         בתמ"ש 11352/07 עותרת האם למזונות הקטינה.

ב.         העתירה היא לסך 4,106 ש"ח, וכן לתשלום חד פעמי עבור הוצאות הלידה וההצטיידות בסך 12,000 ש"ח.

ג.          סכום המזונות המבוקש מורכב כדלהלן:

חיתולים 256 ש"ח;

בגדים 300 ש"ח;

מזון לתינוקות 400- 500 ש"ח;

תכשירי טיפול בסיסיים 250 ש"ח;

מעקב התפתחותי והוצאות רפואיות 200 ש"ח;

חיסונים 300 ש"ח;

דמי טיפול 1,500 ש"ח;

הוצאות טלפון 50 ש"ח;

            וכן נטען:

"היה ותשכור האם דירה בעיר העתיקה תאלץ לשלם סך של 1,200 ש"ח, אי לכך חלקו היחסי של הנתבע 600 ש"ח, הוצאות חשמל, גז, מים ארנונה 400 ש"ח, חלקו של הנתבע 200 ש"ח, הוצאות שונות 250 ש"ח".

ד.         בהמשך ההליכים עתרה האם לתשלום עבור חינוך, כאשר לדבריה הילדה מבקרת במוסד חינוכי פרטי. האב אינו מכחיש זאת.

4.         א.         בכתב ההגנה, אשר הוגש לפני שהוכרע עניין האבהות, טען הנתבע, מבלי לפגוע בטענותיו בעניין האבהות, שיש לפסוק מזונות הקטינה, בהיות האב מהעדה המוסלמית והאם נוצריה, על פי סעיף 3א(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט- 1959 (להלן - חוק המזונות), לפיו גם האב וגם האם חייבים במזונות, וכי יחול המזונות בשיעור יחסי להכנסותיהם של ההורים מכל מקור שהוא.

ב.         לכן העתירה בסוף כתב ההגנה היא לקבוע כי האם תשלם לא פחות ממחצית הצרכים של הקטינה "או לפי השיעור היחסי של הכנסות שני ההורים", ובכל מקרה לפסוק סכומים המתאים לאופן לדרכי החיים של הנתבע לרבות רמת חייו והמקום בו גר.