מושיאשוילי -בן משה נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בפנינו תובענה, במסגרתה עותר התובע כי מחלת ה-C.T.S בידיו תוכר כ"פגיעה בעבודה" על פי תורת המיקרוטראומה.

2.התובע טוען, כי במסגרת עבודתו כספר יחיד במספרה שבבעלותו, עבד תוך הפעלה מתמדת של כפות הידיים, תוך לחץ רב על שורשי כפות הידיים, במשך 22 שנים, 9 שעות בממוצע ליום, שישה ימים בשבוע.

3.התובע הגיש תצהיר מטעמו, עליו נחקר בחקירה נגדית.

לאחר החקירה סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה בשאלת קיומה של תשתית לבחינת התקיימותה של תורת המיקרוטראומה.

4.לאחר עיון בכתבי הטענות, בתצהיר התובע ובסיכומי הצדדים, ולאחר בחינת עדותו של התובע בבית הדין, הננו קובעים כי התובע הוכיח קיומה של תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה ביחס לנזק שבידיו.

להלן יפורטו נימוקינו לקביעה זו.

דיון והכרעה

5.תנאי להכרה בפגיעה על דרך מיקרוטראומה הינו הוכחת פגיעות זעירות, שכל אחת מהן מסבה נזק זעיר בלתי הפיך, עד שהצטברות הנזקים הזעירים מביאה לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה של התובע. המחשת הדבר נעשית תוך המשלה לטיפות מים הזולגות על אבן, ועם הזמן מחוררות בה חור.

"שימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך כבמטה קסם "מאמצים קשים" לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות חוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

ראה:

דב"ע (ארצי) מד/90-0 מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז' 93.

יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבין התנועות המרכיבות אותה.

ראה:

עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי (מיום 28.7.00).

בפרשת אריה כספי נקבע, כי עבודתו של המערער הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות הקשורות בגידול הפרחים. אולם, כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות. כפי שעלה מתצהירו של המערער שם, הוא ביצע "את כל העבודה הפיסית הכרוכה בגידול הפרחים, לרבות שתילה ... קטיף, מיון, אריזה, העמסה על משאיות.. ", וזאת לעיתים בכיפוף, לעיתים בעמידה וכו'. משכך הם הדברים, נפסק שם כי עבודתו של המערער לא חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן זו לזו במהלך יום עבודתו.

ראה:

עב"ל (ארצי) 208/03 כספי - המוסד לביטוח לאומי (מיום 9.10.05).

לאחרונה ניתן על ידי בית הדין הארצי פסק דין בפרשת זוהר, במסגרתו נקבע בהאי לישנא:

"על התנאים לקיומה של פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה כבר שנינו וחזרנו בפסקי דין רבים: