מורן נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בפנינו תובענה, במסגרתה עתר התובע להכיר בליקויים בעמוד השדרה המותני כ"פגיעה בעבודה" על פי תורת המיקרוטראומה.

2.התובע טען, כי עבד במשך שנים כמלגזן בחברת מ.ש.א- מטענים שינוע ואריזה בע"מ (להלן:"החברה") במפעל אגן כימיקלים בעיר – אשדוד, ולפיכך עיקר עבודתו היה נהיגה על מלגזה שלוותה ברעד ובזעזוע בגבו במשך שעות ארוכות מדי יום. התובע הוסיף וטען, כי חלק ניכר מהנסיעות בוצע על גבי משטחים בלתי סלולים ורצופי מהמורות ובורות, אשר החמירו את הרעד והזעזועים הבלתי פוסקים על גבו של התובע. [

מנגד, טען הנתבע כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו. התובע לא הביא שום ראייה או עד לתמיכה בטענותיו, וכמו כן עדי הנתבע סתרו את גירסתו של התובע.

3.התובע הגיש תצהיר מטעמו, עליו נחקר בחקירה נגדית. כמו כן, העידו מר שקד יצחק- מנכ"ל החברה בה עבד התובע, ומר שקד אמיר- סמנכ"ל תפעול בחברה. לאחר מסכת הראיות, סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

4.לאחר עיון בכתבי הטענות, בתצהיר התובע ובסיכומי הצדדים, ולאחר בחינת העדויות שנשמעו, הננו קובעים כי התובע הוכיח קיומה של תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה לנזקים שבגבו. להלן יפורטו הנימוקים לכך.

דיון והכרעה

5.תנאי להכרה בפגיעה על דרך מיקרוטראומה הינו הוכחת פגיעות זעירות, שכל אחת מהן מסבה נזק זעיר בלתי הפיך, עד שהצטברות הנזקים הזעירים מביאה לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה של התובע.

המחשת הדבר נעשית תוך המשלה לטיפות מים הזולגות על אבן, ועם הזמן מחוררות בה חור.

"שימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך כבמטה קסם "מאמצים קשים" לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות חוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

ראה:

דב"ע (ארצי) מד/90-0 מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז' 93.

יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבין התנועות המרכיבות אותה.

ראה:

עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח – המוסד לביטוח לאומי (מיום 28.7.00).

בפרשת אריה כספי נקבע, כי עבודתו של המערער הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות הקשורות בגידול הפרחים. אולם, כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות. כפי שעלה מתצהירו של המערער שם, הוא ביצע "את כל העבודה הפיסית הכרוכה בגידול הפרחים, לרבות שתילה ... קטיף, מיון, אריזה, העמסה על משאיות.. ", וזאת לעיתים בכיפוף לעיתים בעמידה וכו'.

משכך הם הדברים, נפסק שם כי עבודתו של המערער לא חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן זו לזו במהלך יום עבודתו.

ראה:

עב"ל (ארצי) 208/03 כספי - המוסד לביטוח לאומי (מיום 9.10.05).

לאחרונה ניתן על ידי בית הדין הארצי פסק דין בפרשת זוהר, במסגרתו נקבע בהאי לישנא: