מורדוכייב נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ורד דלית), עת, לאחר שמיעת ראיות, הרשיעה את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות וגזרה דינו, בין היתר, לעונש של 14 חודשי פסילה בפועל, פסילה מותנית וקנס.

הערעור הוא על שני הרכיבים של פסק הדין.

לעניין ההרשעה, טוען הסנגור מספר טענות. טענה אחת היא שהשוטר אשר הפעיל את הינשוף, למרות שעבד עם שוטר אחר שלא זכר את שמו והשוטר האחר הוא שרשם את הדו"חות שלו, לא ניתן היה לסמוך על דבריו, ובכך טעה בית המשפט קמא.

כן טוען ב"כ המערער, שהמערער מהרגע הראשון ועד סיום ההליכים, חזר וכפר באשמתו וטען שלא היה שיכור. כן הפנה לכך שבדיקת המאפיינים, אשר עבר בשטח עובר לניקובו הייתה בדיקה תקינה וטענות נוספות.

המדינה, בתשובתה לערעור, טוענת שפסק דינו של בית משפט קמא עומד על בסיס איתן שהינו, בעיקרו, פסק דין הקובע קביעות עובדה ומהימנות ואין להתערב בו.

בית משפט קמא, בהכרעת דין מפורטת, ארוכה ויסודית, מצא לקבל את עדותו של השוטר, אשר ערך את הבדיקה, עת/1 בפניו, רס"ב גולדן אפי, כעדות מהימנה ואמינה. למעשה, החקירה הנגדית שנחקר אותו עד על דוכן העדים לא היה בה כדי לערער את אמינות עדותו. הטענה כי שוטר זה לא ערך בפועל את אותם מסמכים שהוגשו בהסכמה, אין בה ממש, ומשנקבע שאמנם הדברים נרשמו ע"י אחר, אבל נחתמו ע"י העד, אשר אמר לכותב, ידו הארוכה למעשה מה לכתוב.

משקיבל בית המשפט קמא את עדותו של עד תביעה זה, אימץ למעשה את עמדת המדינה, שבדיקת הינשוף שנערכה למערער והראתה על תוצאות פעמיים אותה תוצאה של 495 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, הינה בדיקה אמינה במקרה זה וניתן לבסס הרשעה על פיה.

כן הוסיף בית המשפט קמא ונזקק לעובדות המחזקות בהכרעת דינו, את הקביעה שהמערער היה שיכור עת נהג, ואלה הם דבריו בעצמו ששתה טרם הנהיגה: "בירה וצ'ייסר אחד", את העובדה שלא יכול היה לפרט במדויק מתי הוא שתה עובר לנהיגה, את העובדה שלא כדברי הסנגור, בשטח לא אמר המערער שלא שתה, אלא בביהמ"ש.

הסיכום הוא שלא מצאתי דופי בהכרעת דינו של בית משפט קמא ולכן אין להתערב בה.

לעניין העונש, גם אם עברו של המערער כלל איננו מכביד, הוא נוהג משנת 1999 ולחובתו הרשעה קודמת אחת, הרי העונש שקיבל, הפסילה בפועל, הינה יחסית לפסילה המינימאלית עונש נמוך, ויצוין שאפילו הוספת הפסילה המותנית לפסילה בפועל אינם יחיו מגיעים מעבר ל-19 חודשים, ולכן, קבילתו באשר לחומרת העונש אין בה ממש ובוודאי אין הצדקה להתערב בה והערעור נדחה כולו.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: