מורדוכוביץ נ' ונונו ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה כספית שהוגשה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה מיום 22.7.11.

2.אין מחלוקת כי התאונה אירעה בחניון בניין בית משותף בו התגוררו במועדים הרלבנטיים התובע והנתבע 3, מר רונן סלח. אין אף מחלוקת כי הרכב בבעלות הנתבע 1, מר דוד וענונו פגע ברכב התובע עת רכב התובע חנה בחניית הבניין כאשר התובע לא היה עד לאירוע.

3.המחלוקת בתיק זה נוגעת לשאלה מי נהג ברכב הפוגע בעת התאונה, בעל הרכב דוד וענונו או מר רונן סלח, חתנו של מר וענונו.

לשאלה זו חשיבות ביחס לקביעה באם קיים כיסוי ביטוחי לאירוע התאונתי על ידי מבטחת הרכב הפוגע, הנתבעת 2, חברת הביטוח איילון.

על פי הפוליסה תנאי לקיום חבות המבטח ולתשלום תגמולי הביטוח הינו כי בעת קרות מקרה הביטוח היה הרכב המבוטח נהוג על ידי נהג אשר גילו אינו פחות מ-40 שנים.

אין חולק כי במועד קרות מקרה הביטוח היה גילו של מר סלח פחות מ-40 שנים. משכך, ככל ויקבע כי מר רונן סלח הוא שנהג ברכב בעת התאונה, הרי שיש לחייב את מר רונן סלח בתשלום נזקיו של התובע ולדחות את התביעה כנגד חב' הביטוח איילון. מאידך, ככל ויקבע כי מר דוד וענונו הוא שנהג ברכב הרי שיש לחייב את חברת הביטוח, המבטחת, ואת מר וענונו, בתשלום נזקיו של התובע.

דיון והכרעה:

4.בדיון בפני העידו התובע, מר וענונו, מר רונן סלח ומר יאיר נומה חוקר מטעם חברת הביטוח איילון.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו, ולאחר ששמעתי העדויות בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי ברכב הפוגע נהג במועד התאונה מר רונן סלח.

להלן טעמיי.

6.על פי כתב התביעה על שמשת רכבו של התובע הושאר פתק לאחר הפגיעה ובו נכתב : "סליחה דפקתי לך את האוטו. לפרטים - 052-6466419 " (צילום הפתק צורף כנספח לכתב התביעה).

התובע העיד כי כאשר ראה את הפתק התקשר למספר הטלפון שצוין בו וענתה לו הגב' אלינור סלח, אשתו של רונן ובתו של מר וענונו, ומר רונן סלח נפגש עמו לצורך החלפת פרטים. התובע העיד כי מר סלח אמר לו כי הוא זה שנהג ברכב ומסר לו אף את הפרטים של בעל הרכב. משכך, בטופס ההודעה לחברת הביטוח ציין התובע את פרטיו של מר סלח במקום המיועד לפרטי הנהג, ואת פרטיו של מר וענונו כבעל הרכב.

עדותו של התובע לעניין זה היתה ברורה, אחידה ומהימנה עלי. התובע העיד באופן ברור וחד משמעי כי רונן סלח מסר לו כי הוא זה שנהג ברכב. הודעתו של התובע לחברת הביטוח, בסמוך לאחר התאונה, ביחס לזהות הנהג מחזקת את גרסתו לעניין זה.

יתרה מכך, יש לייחס לעדות התובע לעניין זה משקל רב שכן אין לתובע כל עניין במחלוקת באשר לזהות הנהג הפוגע ועדותו לעניין זה הינה כעדות עד ניטראלי. לא זו אף זו, לתובע היה אינטרס ברור לדווח כי הנהג ברכב היה מר וענונו כך שהאירוע היה מכוסה בפוליסת הביטוח של הרכב הפוגע.

7.מר וענונו העיד כי באותו הבוקר ביקר את בתו והחנה את רכבו בחניה שלה. כאשר יצא מהחניה נסע לאחור ופגע ברכב התובע. אחרי כחמש דקות בתו התקשרה אליו לטלפון הנייד, הוא סיפר לה כי פגע ברכב וביקש כי תשאיר פרטים. בתו כתבה את הפתק וציינה בו את מספר הטלפון שלה. מר וענונו מסר לרונן, אשר עובד עמו בעסק, את פרטי הרכב ורונן מסר אותם לתובע. עוד העיד מר וענונו כי הוא מודע למגבלת הגיל בפוליסה ואולם, על אף זאת רונן נוהג לעיתים ברכב, שהינו רכב עבודה, כאשר הוא אינו חש בטוב.

גרסתו של מר וענונו לא היתה אחידה וקוהרנטית ואף העלתה תמיהות.

מר וענונו העיד כי התאונה אירעה בין השעות 9 ל – 10 בבוקר וכי כחמש דקות לאחר התאונה התקשרה אליו בתו. יחד עם זאת, מפלט השיחות שהציג עולה כי לכאורה בתו התקשרה למספר הטלפון שלו רק בשעה 10:23.

לא זו אף זו, עדותו של מר וענונו סותרת את הגרסה שמסר לחוקר חברת הביטוח כפי המופיעה בדו"ח החוקר שהוגש (נ/1). מדו"ח החוקר עולה כי מר וענונו טען כי הוא זה שהתקשר לבתו ממכשיר הטלפון הנייד שלו וסיפר לה על המקרה. בתו של מר וענונו, אלינור, מסרה לחוקר אף היא כי אביה התקשר אליה וסיפר לה על התאונה.

על אף שהגב' אלינור סלח הינה עדה חיונית וכי יש בעדותה כדי לשפוך אור בכל הנוגע להודעה שנמסרה מיד לאחר התאונה לא זימנו מר וענונו ומר סלח את הגב' אלינור להעיד.