מורדו נ' אוחיון ואח'

פסק דין

המבקשת והמשיבות מתגוררות בשכנות בבית משותף. המשיבות פנו לבית המשפט קמא בבקשה כי יתן צו על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-2001, שיופנה כנגד המבקשת ויורה לה לחדול מהטרדתן. בבקשתן הן טענו, כי משך כשבע שנים המבקשת "בכל שעות היום צועקת, מקללת, מאיימת ברצח ושופכת מים, עד כדי סכנת חיים". ועוד נאמר בבקשה, כי "בכל פעם שהיא [המבקשת] יורדת במדרגות מנסה לחבור למגע פיזי". הן הוסיפו עוד, כי "הומלץ ע"י המשטרה להגיש צו הרחקה מבית המשפט".

בקשת המשיבות הוגשה ביום 15.9.2013, ובו ביום ניתן צו במעמד המשיבות לבדן, לא לפני שהשתיים הרחיבו קמעא בפני כב' השופט קמא אודות ההטרדה והאיומים מצידה של המבקשת כלפיהן. על פי הצו נאסר על המבקשת להטריד את המשיבות ובני משפחותיהן, לאיים עליהן, לבלוש אחריהן, ליצור קשר עימן, ולעצור ליד דלת הכניסה שלהן. בסופה של החלטה זימן בית המשפט את הצדדים לדיון במעמד הצדדים, ביום 17.9.2013.

לדיון במעמד הצדדים התייצבו המשיבות והמבקשת. את המבקשת ייצג בדיון עורך דין מטעמה. מתוך עיון בפרוטוקול הדיון ניתן ללמוד, כי כב' השופט קמא הפנה שאלות למבקשת ולמשיבות, וקיבלת את תשובותיהן. בסוף הדיון קבע השופט הנכבד, על יסוד הדברים ששמע מפי בעלות הדין, כי המבקשת אכן מטרידה את שכנותיה-המשיבות, ולכן הותיר את הצו על כנו, וקבע את תוקפו עד לחודש מרס 2014.

על החלטה זו באה הבקשה שלפניי, ובה קובלת המבקשת על השופט קמא ועל החלטתו. בין היתר היא טוענת, כי לא ניתן לבא כוחה לחקור שתי וערב את המשיבות, ובכך קופחה זכותה.

לא ארחיב מלים על אופיו של הדיון המתנהל בערכאה המבררת טרם הוצאתו של צו לפי החוק המדובר. בקצירת האומר אציין, כי אנו מדברים על הליך, שצריך שיתנהל באופן מהיר ויעיל, ובכלל זה נעשה בירור העובדות שלא בדרך בה נעשה הבירור בהליך רגיל, אזרחי או פלילי. יחד עם זאת אני סבור, כי חרף אופי זה של ההליך, על הערכאה המבררת ליתן לבעלי הדין להפנות שאלות בחקירה נגדית זה כלפי זה, גם אם שמיעת העדויות איננו נעשה לפי כל כללי הנוהל הנהוגים בשמיעת עדים. חשוב להדגיש, מכל מקום, שההליך צריך שימשיך ויתאפיין בקיצורו, משום אופיו ותכליתו של החוק, גם אם ברור לכל, כי בירור העובדות איננו מיטבי.

מכאן לענייננו. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה, כי ב"כ המבקשת ביקש מבית המשפט קמא לאפשר לו להפנות שאלות למשיבות, אלא שהדבר לא ניתן לו. בכך קופחה זכותה של המבקשת.

הואיל וכך, הנני מקבל את הערעור ומבטל את הצו שיצא מלפני בית המשפט קמא. בית המשפט ישוב ויזמן את בעלי הדין, בהקדם האפשרי ולפי יומנו, לשם השלמת הדיון לפניו, במסגרתו יתן בידי המבקשת או נציגה לחקור את המשיבות על עדותן.

בשולי הדברים אציין, כי בקבלי את הערעור אין כדי לקבל את שלל הטענות שמעלה המבקשת בבקשתה, כמו גם בדיון על-פה היום. החלטתי נסמכת אך ורק על כך, שלא ניתן לב"כ המבקשת לחקור את המשיבות על גירסתן.

לפי נסיבות העניין לא ראיתי ליתן צו להוצאות בהליך שלפניי.

ניתן היום, ט' כסלו תשע"ד, 12 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: