מורד נ' מפעלי גרינשפון להנדסה בעמ

פסק דין

1.התובע, אשר עבד אצל הנתבעת כ-30 שנה, פוטר מעבודתו.

בגין תקופת עבודתו וסיום העסקתו, הגיש התובע תביעה להשלמת פיצויי פיטורים, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ולפיצוי בגין הפליה מחמת גיל.

בכתב התביעה טען התובע, כי עבד אצל הנתבעת, שהינה חברה המייצרת ממסרות מערכות הנעה ומשאבות גלגלי שיניים, לתעשייה בארץ ובעולם. התובע טען, כי הועסק ע"י הנתבעת כמנהל עבודה במחלקת הרכבה מ-5.11.1980 ועד 30.4.2010, וכי שכרו האחרון החודשי האחרון עמד על סך של 16,500 ₪ ברוטו.

לטענת התובע, הוא פוטר מעבודתו מבלי שנערך לו שימוע, הוא קיבל פיצויי פיטורים בחסר והוא זכאי להפרש של 96,042 ₪, בגין השלמת פיצויי פיטורים, או לחלופין, ככל שהפרשות המעביד ל'מבטחים' באו במקום פיצויי פיטורים, הוא זכאי להשלמת פיצויי פיטורים בסך של 8,663 ₪, שמקורו בחסר בהשלמת פיצויי הפיטורים בהתייחס ל-28%, שלא הופרשו ל'מבטחים'.

התובע אף תבע פיצוי בגין העדר השימוע, שווה ערך ל-12 חודשי עבודה. לטענתו, הוא קיבל מכתב פיטורים בתאריך 1.4.2010, מבלי שנערכה לו שיחת שימוע קודם לכן, ושיחה שנערכה עימו בחודש 11/09, נסבה על כך שעליו לנצל ימי חופשה אותם צבר, במהלך חודשי עבודתו הקרובים.

עוד הוסיף התובע וטען, כי הוא פוטר בגיל 64, וכי פיטוריו מהווים הפליה מחמת גיל, בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

2.הנתבעת בכתב הגנתה טענה, כי מצבה הכלכלי היה קשה, והתובע היה מודע לכך, ובתאריך 5.11.2009 התקיימה שיחת שימוע עם התובע, כאשר השיחה נערכה עם מנכ"ל הנתבעת דאז - מר חיים דן.

לטענת הנתבעת, בשיחה זו, הועלה הנושא של עלות שכרו הגבוה של התובע, אל מול הקשיים הכלכליים בהם נתונה הנתבעת, והודע לו שהנתבעת החליטה להביא לסיום העסקתו, והתובע הוא זה שביקש להפחית את משרתו לחצי משרה, ועל כך הוסכם בין הצדדים, כמפורט בנספח א'1 לכתב התביעה.

הנתבעת הוסיפה והבהירה, כי באותה תקופה בה נערך לתובע שימוע, התקיים הליך של משא ומתן לרכישת הנתבעת ע"י מר אריה מימון, אשר נכח במשרדי הנתבעת במועד בו נערך שימוע לתובע בתאריך 5.11.2009, וקיבל דיווח ישיר ממר חיים דן על ההחלטה בתום השימוע, וכן על כך שסוכם עם התובע, שאם מצב הנתבעת ימשיך להיות קשה, תופסק עבודתו.

הנתבעת הוסיפה וטענה, כי במהלך השנים 2009 - 2010, פוטרו מעבודתם אצלה 57 עובדים, אשר פירוט שמם, תאריכי הלידה שלהם ומועד הפסקת עבודתם, צורפו כנספח ב' לכתב התביעה.

לטענת הנתבעת, היה לה הפסד של כ-6.5 מיליון ₪, בתקופה הרלוונטית לסיום עבודתו של התובע, והיא אף עמדה על סף סגירה, ולכן היה עליה לנקוט בהליך הבראה משמעותי, שכלל פיטורי עובדים רבים.

עוד טענה הנתבעת, כי התובע זומן לשיחה נוספת, מעבר לשיחת השימוע עם מר חיים דן, והפעם לשיחה עם מר מימון, באשר להפסקת עבודתו.

הרישומים המתייחסים לשימוע הנטען שנערך לתובע ב-5.11.2009, צורפו כנספח ג' לכתב התביעה.

הנתבעת טענה, כי אינה יודעת, כיצד ערכה מנהלת החשבונות מטעמה את תחשיב פיצויי הפיטורים של התובע, והדגישה בכתב ההגנה (ס' 31), כי היא תזמין מנהלת חשבונות זו למתן עדות.

לטענת הנתבעת, התובע קיבל סכומי כסף ביתר, הן במרכיב הפיצויים, והן במרכיב תשלום החופשה, ואף במרכיב דמי הנסיעות ומבקשת לקזז, מכל סכום שייקבע שמגיע לתובע, את אותם סכומים שהיא טוענת שקיבל ביתר.

3.באשר לגובה פיצויי הפיטורים טענה הנתבעת, כי על כספי הפיצויים שהפקידה עבור התובע, חלות הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

בסעיף 42 לכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי:

"נקבע בהסכם העבודה המיוחד והקיבוצי כללי לתעשיית המתכת החשמל והאלקטרוניקה פרק ו' ... כי הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני יבואו במקום פיצויי פיטורים עפ"י סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים."

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי היא חברה באגף תעשיות המתכת חשמל ואלקטרוניקה, וכי חל עליה ההסכם הקיבוצי הכללי בענף זה.