מור מוסלי יובל נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בימ"ש לתעבורה פתח תקווה בתיק תת"ע 969-10-09 כב' השופטת מגי כהן , דוח מספר 53100636918.

כנגד המערער הוגש כתב אישום לפיו עצר את רכבו באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה בניגוד לתקנה 71 (1) לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961. מכתב האישום עולה כי בתאריך 31.8.08 בשעה 18:15 עצר המערער את רכבו הפרטי בטרמינל 3 , מפלס G בנתב"ג באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה בניגוד לתקנה האמורה.

על המערער נגזרו העונשים הבאים:

תשלום קנס בסך של 1,000 ₪ וכן פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום וכן פסילה לתקופה של 3 חודשים על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שהמערער לא יעבור אותה עבירה או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.

במהלך הדיון חזר בו המערער מערעורו על הכרעת הדין ונותר הערעור על העונש.

המשיבה סבורה כי לאור עברו התעבורתי של המערער העונש הוא ראוי והוא במתחם הסבירות ואין להתערב בו.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים וכן בהרשעות הקודמות של המערער, המדובר במערער שנוהג משנת 87 ולחובתו 43 הרשעות קודמות. בין ההרשעות הקודמות יש עבירות של נהיגה כשברמזור אוד אדום משנת 88, מהירות משנת 95, מהירות משנת 96, אור אדום משנת 95, מהירות משנת 2001, מהירות משנת 2002 וכן עבירות של אי ציות לתמרורים ועבירות טכניות שקשורות באי חידוש רישיון ונהיגה ללא חגורת בטיחות. אמת, גיליון ההרשעות התעבורתי אינו פשוט אך יחד עם זה בנסיבות העניין לא נראה לי שהיה מקום לגזור על המערער עונש של פסילה בגין עבירת חניה במקום אסור לחניה שיש בו הפרעה לתנועה ולכן נדמה שהעונש חרג במקרה דנן ממתחם הסבירות וראיתי אפוא לשנותו באופן שעונש הפסילה יבוטל וניתן במקרה דנן להסתפק בקנס שהושת על המערער.

אשר על כן, התוצאה היא שהפסילה תבוטל. שאר מרכיבי גזר הדין יוותרו על כנם.

ניתן והודע היום ח' תמוז תשע"א, 10/07/2011 במעמד הנוכחים.

אחיקם סטולר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: