מועצה מקומית מעלה יוסף נ' מרכז הגניזה -שירותי גניזה בעמ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת מיום 30.12.2009, בה דחיתי את בקשתה של המבקשת, היא הנתבעת 7 בהליך דנן, ליתן הודעה לצד שלישי נגד המשיבים 2 עד 4, 6 ו-7 דנן, אשר נמנו על הנתבעים בהליך זה ושכנגדם ניתן פסק-דין (להלן: "הבקשה להתיר הודעה לצד שלישי").

2.הבקשה לעיון חוזר נסמכת על הטענה כי בעת שניתנה ההחלטה הנ"ל לא הייתה בפני בית-המשפט תגובתה של המבקשת לתשובת המשיבה 1 בהתייחס לבקשה להתיר הודעה לצד שלישי. תגובת המבקשת בגדרה של בקשה זו הוגשה לתיק בית-המשפט ביום 31.12.2009, כפי שמעידה החותמת שהוטבעה עליה.

3.לעניין תוקפה של החלטה שניתנה בהסתמך על בקשה ותשובה לה בלבד, ובעת שתגובת המבקש לתשובת המשיב אינה מצויה בפני בית-המשפט, מפנה המבקשת לרע"א 8978/04 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 5.12.2004).

4.קראתי בעיון הן את הבקשה לעיון חוזר והן את תגובתה של המבקשת שהוגשה בגדרה של הבקשה להתיר הודעה לצד שלישי. לא מצאתי כי יש בהן כדי לשנות מן ההחלטה שניתנה בעניין זה ביום 30.12.2009.

5.ראשית, נסיבותיו של עניין עצמון הנ"ל אינן חלות בענייננו. המועד להגשתה של תגובת המבקשת נקבע, בהודעה מוסכמת שהגישו הצדדים, עד ליום 28.12.2009. הודעה מוסכמת מטעם הצדדים שהוגשה בעניין זה לבית-המשפט קיבלה תוקף בהחלטה מיום 10.12.2009. לפיכך, בעת שניתנה ההחלטה בבקשה להתיר הודעה לצד שלישי חלף המועד שנקבע להגשת תגובת המבקשת, זאת מבלי שתגובה כאמור הוגשה. משנקבע, בהסכמת הצדדים לה ניתן תוקף של החלטה, מועד נקוב להגשת תגובתה של המבקשת, היה על המבקשת לבקש את הארכתו של מועד זה, אם חפצה למנוע תוצאה של מתן החלטה בחלוף המועד שנקבע ובהיעדר תגובה מטעם המבקשת. בקשה להארכת מועד כאמור לא הוגשה מטעמה של המבקשת. בכך קיים, בענייננו, שוני מהותי בהשוואה לנסיבות שעל-יסודן הוכרע עניין עצמון הנ"ל.

6.אף לגופו של עניין אין בתגובתה של המבקשת טעם המצדיק את שינוי ההחלטה שניתנה. ראשית, אותו חלק שבתקנה 218 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שעליו מסתמכת המבקשת בטיעוניה אינו חל על ההליך דנן, אשר נפתח בדרך של הגשת כתב-תביעה והוגש בו כתב-הגנה. ההוראה שעליה נסמכת המבקשת רלבנטית אך ורק בהתייחס לתובענות שתקנה 217 לתקנות חלה עליהן. על התובענה דנן חלה תקנה 216 לתקנות, ואף המבקשת מציינת בכותרת בקשתה להתיר הודעה לצד שלישי כי עניין לנו בבקשה למתן הודעה לצד ג' "לפי סעיף 216 לתקסד"א".

7.שנית, אימוץ גישתה של המבקשת עלול להסב הכבדה ניכרת ולהקשות על בירורם של הליכים במהירות וביעילות. לשיטתה של המבקשת, מתן פסק-דין נגד חלק מן הנתבעים מהווה עילה להתיר מתן הודעה לצד שלישי נגד נתבעים אלה מטעמו של נתבע שכנגדו טרם ניתן פסק-דין, זאת בכל עת בטרם הוכרע עניינו של אותו נתבע ואף אם במועד הקבוע לכך בתקנה 216 לא ניתנה הודעה לצד שלישי על-ידי אותו נתבע. משמעותה של עמדת המבקשת היא כי אם נקבע דיון לשמיעת הוכחות הצדדים ומקצת מן הנתבעים לא התייצבו באופן שניתן לפסוק בעניינם כאמור בתקנה 157(2), יהא במתן פסק-דין כאמור נגד אותם נתבעים שלא התייצבו משום עילה להורות על עיכוב הדיון הקבוע לאותו מועד, תוך מתן ארכה לנתבע שהתייצב ליתן הודעה לצד שלישי נגד הנתבעים שכנגדם ניתן פסק-דין חלקי. תוצאת הדבר היא העברת התיק משלב שמיעת ההוכחות חזרה לשלב הגשת כתבי-הטענות וקדם-המשפט, על כל המשתמע מכך. אין המדובר בתוצאה ראויה, ויש למונעה.

8.אכן, במצב הדברים הרגיל ראוי לדון בכפיפה אחת ובגדרו של הליך אחד הן בחזית המחלוקת שבין התובע לבין הנתבעים והן בחזית המחלוקת, ככל שקיימת, בין הנתבעים לבין עצמם. מטרתו של הליך ההודעה לצד שלישי הוא כי "[...] התדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, יתקיימו, ככל האפשר, בצוותא חדא. כך ייחסך זמנם של בעלי הדין, של העדים ושל בתי המשפט, כי אלו הראשונים יצטרכו להתייצב למשפט או לעדות רק פעם אחת, ובית המשפט יוכל לקבוע מימצאים שיחבקו את כל הפרשה ויחייבו את כל בעלי הדין ולהכריע בדיון אחד בכל השלכותיה המשפטיות של פרשה נתונה" [ר"ע 457/83 ohio medical products division of air reduction company, inc. נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד לז(4) 309, 310 (1983)]. אלא שבנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, משחל שיהוי ניכר שלא ניתן לו כל הסבר במתן הודעה לצד שלישי מטעמה של המבקשת, משנקבע מועד לשמיעת הוכחות הצדדים אשר יידחה למשך זמן רב אם יותר למבקשת ליתן הודעה לצד שלישי על-פי הבקשה, ומכיוון שפתוחה בפני המבקשת האפשרות להעלות טענותיה נגד מי מהמשיבים בגדרו של הליך נפרד, קיימים טעמים כבדי משקל בגינם אין להתיר למבקשת ליתן, לעת הזו, הודעה לצד שלישי.

9.דחיית הבקשה להתיר הודעה לצד שלישי עומדת, על כן, בעינה.

10.המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז טבת תש"ע, 03 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: