מועצה מקומית זמר נ' חליליה

החלטה

1.בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב.

התובענה הוגשה על ידי המשיבה, בגין חיובי ארנונה שלא שולמו, לטענתה, על ידי המבקש.

2.המבקש טוען כי לא קיבל את האזהרה אשר נשלחה לו בנוגע לפתיחת התיק, וכי נודע לו אודות ההליכים המתנהלים נגדו ממכתב שנמצא תחת דלתו מאת לשכת ההוצל"פ, וזאת לאחר המועד הנקוב בתיק.

המבקש טוען עוד כי חלק מן החוב הנתבע מתייחס לתקופה שלגביה חלה התיישנות, וכי זאת הוא למד מאופן פירוט החיובים בנספח כתב התביעה, שם צוינו חובות עבר בסכום כולל, וחובות בגין השנים 2006 ואילך - כל שנה בנפרד.

לטענתו, משלא הובהר אחרת- יש לראות בחוב העבר ככולל חובות שהתיישנו, שסכומם לא מפורט.

עוד טוען המבקש, בבקשתו, כי נוכח מצבו הרפואי הוא זכאי להנחה בשיעור של 80 אחוז בתשלומי הארנונה, וכי פנה מספר פעמים לקבלת ההנחה האמורה.

בחקירתו בפניי הרחיב המבקש טענותיו וגרס כי כל תשלומי הארנונה עד שנת 2008 סולקו על ידו, וכי ביקש לקבל הנחה ביחס לשנת 2009, אולם אף שהגיש בקשתו פעמיים (לטענתו, אחר הפעם הראשונה התבקש להגיש בקשה נוספת בטענה כי בקשתו אבדה) – לא קיבל מענה עד כה.

יצויין כי במהלך חקירתו הודה המבקש כי שיק שמסר למשיבה בשנת 2006 חולל, וטען כי זה התייחס לתשלום אחד שאינו תשלום בגין ארנונה.

3.המשיבה גרסה כי המבקש איחר בהגשת התנגדותו ללא כל טעם .

במצב דברים זה, מבקשת המשיבה לדחות את ההתנגדות ולחייב את המשיב בהוצאות.

לגופם של דברים, טוענת המשיבה כי משהודה המבקש בחקירתו בחוב של כ-2,000 ₪ (נכון לשנת 2006)- יש לדחות את טענתו לעניין קיומה של התיישנות ביחס ליתר הסכום הנתבע.

עוד ובאשר לטענת ההתיישנות, מבקשת המשיבה להבהיר כי לכל היותר יכולה טענה זו לעמוד למבקש ביחס לחוב שהצטבר עד יום 8.6.03 לכל היותר.

אשר לטענות המבקש ביחס להנחות- בעניין זה טוענת המשיבה כי בית המשפט אינו מוסמך לדון בשאלה האם זכאי המבקש להנחה כאמור אם לאו- ועל כן טענה זו אינה יכולה לשמש לו הגנה כאן, והיה על המבקש להעלותה במסגרת הגשת השגה או ערר, כדין.

לבסוף ביחס לטענות המבקש בנוגע לתשלומים ששילם על חשבון החוב, טוענת המשיבה כי המבקש העיד שפנה למשיבה וקיבל לידיו מסמכים- ולפיכך, נדרש לפרט הגנתו זו, אך לא עשה כן.

4.אדון תחילה בטענות המבקש לגופם של דברים:

טענות המבקש הן 3 למעשה-

א.זכאות להנחה בשיעור של 80 אחוז ביחס לשנת 2009.

יובהר כי המבקש מודה בקיומו של חוב ביחס ל-2010 משיעור הארנונה לשנת 2009, ובקיומו של חוב נוסף, בסך 2,000 ₪, ביחס לשנת 2006, הנגבה בתיק הוצל"פ נפרד שפתחה נגדו המשיבה לביצוע שטר.

ב.פירעון חובות הארנונה ביחס לתקופה שמיום 10.6.03 ועד תום שנת 2008.