מועצה מקומית באר יעקב נ' רכבת ישראל בעמ

החלטה

השאלה העומדת לדיון היא האם יש להיעתר לבקשת התובעת לתקן את כתב התביעה שהגישה כנגד הנתבעת באופן שיתוספו לכתב התביעה עילות תביעה כדלקמן:

צירוף חוות דעת של מומחה אקוסטיקה;

הוספת עילות של הפרת חובה חקוקה, מטרד ליחיד, מטרד לציבור והפרת חוק יסוד האדם וחירותו.

א. כללי:

תביעת התובעת:

התובעת הגישה את בתיעתה כנגד הנתבעת לתשלום הסך 1,790,754 ₪ ולמתן צווי עשה. תביעה זו כללה שני חלקים, חלק המתייחס לסעד הכספי, וחלק המתייחס לסעד לצווי עשה.

הנתבעת הרחיבה את מסילת הרכבת הסמוכה לשכונת גני מנחם בתחום המועצה המקומית באר יעקב (להלן-"השכונה"). לטענת התובע, לא ביצעה הנתבעת פעולות ועבודות שהיה עליה לעשות, ולכן הגישה התובעת את תביעתה זו כנגד הנתבע. כתב התביעה כולל מספר סעדים, והם:

בפרק ב' לכתב התביעה טוענת התובעת, על הנתבעת היה לבצע שיקום נופי של האזור בו בוצעה הרחבת מסילת הרכבת, אך היא לא עשתה כן. התובעת ביצעה את השיקום הנופי במקום הנתבעת. בגין השיקום הנופי תובעת התובעת מאת הנתבעת את הסך 1,790,754 ₪;

בפרק ג' לכתב התביעה עתרה התובעת לבית המשפט למתן צו עשה לביצוע שיקום נופי ותחזוקה של שיקום נופי בסמוך לשכונה, בפאה המזרחית של הסוללה;

בפרק ד' לכתב התביעה עתרה התובעת למתן צו עשה לביצוע קירות אקוסטיים בשטח הרכבת ולאורך פסי הרכבת, המצויים בגבול תוכנית ממ/1518 בשטח שיפוטה של התובעת, שכונת מגורים בת כ- 1,100 יחידות דיור (תלמי מנשה);

הבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה:

ביום 16.11.09 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, ע"י הוספת חוות דעת של מומחה לאקוסטיקה אודות מפלסי הרעש, וכן להוסיף את פרק ה' לתביעה שכותרתו "תביעה למתן צו עשה למניעת רעידות במבנים בתחום תוכנית ממ/במ/1410 הגובלת עם קו מסילת הרכבת. בבקשה טענה התובעת כי כתוצאה מפעולת הרכבת נגרם מטרד של רעידות למבנים הגובלים במסילת הרכבת.

את בקשה זו דחיתי מהסיבה שלמעשה עילת התביעה של מטרדי הרעש היא עילה של מטרד שנגרם לאחרים, ולא לתובעת, כך שמדובר בעילה של מטרד לציבור. בהתאם להוראות סעיף 43 לפקודת הנזיקין, היה על התובעת לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת התביעה, אך היא לא עשתה כן.

באשר להוספת חוות הדעת האקוסטית, לא מצאתי לנכון להתייחס לבקשה שכן מדובר בצירוף ראיה לכתב התביעה, והוראות התקנות אינן מחייבות את הוספת הראיה.

התובעת הגישה בר"ע לבית המשפט המחוזי, אשר הורה להחזיר את הדיון אלי להתייחסות לשאר טענות התובעת. כאמור, שאר טענות התובעת לא היו מחייבות התייחסות, שכן מדובר בהוספת ראיה לכתב התביעה.

הבקשה המתוקנת לתיקון כתב התביעה:

התובעת הגישה בקשה מתוקנת לתיקון כתב התביעה. מדובר למעשה בבקשה המקורית לתיקון כתב התביעה, אלא שהתובעת הוסיפה טיעונים משפטיים נוספים. הנימוקים העיקריים לבקשה מצויים בסעיפים 2 עד 5 לבקשה, שתוכנם כדלקמן:

"2. חוות הדעת האקוסטית מוגשת לבית המשפט הנכבד, בשלב זה ובמסגרת בקשה זו, למען יוכל להכריע בפלוגתאות בין בעלי הדין.

ממצאי חוות הדעת מצביעים בבירור על חריגה הן במפלסי הרעש והן במהירות הרעידות והכל כמפורט בחוות הדעת.