מוסלח נ' אבו סלאח ואח'

פסק דין

רקע:

1.זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, מס' רשום 8296808, פרטי, מדגם ב.מ.וו, שנת ייצור 1996 (להלן: "רכב התובעת"), כתוצאה ממעורבותו בתאונת דרכים שאירעה, על-פי הנטען, בתאריך 30/03/10 (להלן: "התאונה").

נטען, כי הנתבע מס' 1 נהג בעת הרלוונטית ברכב מס' רשום 2483718, שהיה מבוטח בביטוח אחריות כלפי צד ג' אצל הנתבעת מס' 2.

נסיבות התאונה/גרסת התובעת:

2.נטען בתביעה, כי בתאריך 30/03/10 נהג אמיר בלאלטה (להלן: "אמיר", או "הנהג מטעם התובעת"), ברכב התובעת בנתיב הימני מבין שני נתיבים בכביש היציאה המערבית מנצרת לכיוון שפרעם. מדובר בכביש ירידה בכיוון נסיעת רכב התובעת. בהגיעו לצומת שבה התכוון לפנות ימינה (לכיוון מרכז מסחרי "עומר אלמוכתאר"), רכב הנתבע עקף אותו, ונכנס לפניו, ותוך כדי כך, התנגש ברכב התובעת, באזור הכנף הקדמי-שמאלי. כתוצאה מכך איבד אמיר את השליטה ב-ב.מ.וו, סטה לכיוון המעקה מצד ימין כיוון נסיעתו והתנגש במעקה.

3.הנתבע מס' 1 לא הגיש הגנה, ולא נתבקש נגדו פסק-דין בהיעדר הגנה.

הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") כפרה באירוע התאונה ובנסיבותיה, וטענה, כי רכב מבוטחה כלל לא היה מעורב בתאונה הנטענת. כן טענה, כי אין קשר בין הנזקים הנטענים לתאונה; הנזק הנטען וחוות-דעת השמאי התומכת בטענות התובעת באשר לנזק מוכחשים; ולחילופין, התאונה אירעה באשמו התורם של התובע.

4.בפתח ישיבת ההוכחות התברר, כי הנתבע מס' 1 לא התייצב לדיון, אף שזומן ע"י התובע בהזמנת עד, בטענה, כי "...יש לו יציקת בטון בטירה ולא יוכל להתייצב", כפי שמסר לב"כ התובע.

לא פלא שהנתבע מס' 1 לא התייצב לדיון, אף שזומן בהזמנת עד, זאת מאחר והתובע הגיש את הבקשה לזימונו רק בתאריך 17/02/13 (הדיון התקיים ב-26/02/13), ויש להניח, כי הזימון הגיע אליו בהתראה קצרה מאוד. משום כך קבעתי, עוד בהחלטה על זימון העד, שניתנה ביום שהוגשה הבקשה, כי אי-התייצבותו לא תהווה עילה לדחיית מועד הדיון.

זאת ועוד, אף שהתביעה הוגשה בחודש מאי 2011, ואף שניתנה יותר מהתראה על מחיקת התביעה כנגד הנתבע מס' 1 מחמת חוסר מעש, לא ננקט ע"י התובע צעד כלשהו נגדו.

5.בפתח ישיבת ההוכחות הצהירה ב"כ הנתבעת, כי אין הכחשה לקיום פוליסת ביטוח אחריות לרכב הנתבע כלפי צד ג', אלא שלטענתה רכב הנתבע כלל לא היה מעורב בתאונה הנטענת נשוא התביעה.

בפתח ישיבת ההוכחות ביקש ב"כ התובעת ליתן פסק-דין נגד הנתבע מס' 1 בהיעדר הגנה, אך לא הוצג זימון כדין; ובהמשך הדיון בתחילת סיכום טענותיו הצהיר ב"כ התובעת, כי אין הוא עומד על מתן פסק-דין כנגד הנתבע מס' 1, וכי במידה והתביעה כנגד הנתבעת תדחה, כי אז משאיר גורל התביעה נגד הנתבע מס' 1 לשיקול דעת בית-המשפט.

הראיות:

6.מטעם התובעת העיד אמיר, מי שנהג ברכב התובעת, ומלבדו לא העיד איש מטעמה. אמיר ציין, כי נהג ברכב לבדו, וכי אמנם הייתה התקהלות של אנשים רבים מיד לאחר אירוע התאונה, אלא שלא הכיר מי מהם, היות והוא אינו מקומי, אלא תושב באקה אל-גרביה.

בהקשר זה אציין, כי אמיר העיד, כי אחותו נשואה ומתגוררת בעיר נצרת, וכי לאחר אירוע התאונה התקשר אליה, והגיעו למקום התאונה, בעלה של אחותו ובנה, לאחר שהתקשר אליהם טלפונית.

עם זאת, התובעת לא זימנה עדים אלה להעיד. עדויות אלה היה בהן כדי לתמוך בגרסת אמיר, ואי-זימונם של עדים אלה פועל לחובת התובעת.

7.מאידך, הנתבעת הסתפקה בהעדת אדם בשם יבגני, אשר היה מעורב בתאונת דרכים אחרת עת שנהג במשאיתו בסמוך ליקנעם, בתאריך 02/02/10, כחודשיים לפני התאונה נשוא התביעה, בה היה מעורב אותו רכב ב.מ.וו של התובעת, כשהיה נהוג בידי אותו אמיר. בכך ביקשה הנתבעת להוכיח, כי הנזקים הנטענים אינם קשורים כלל לתאונה נשוא התביעה, אלא לתאונה הראשונה.

עדות יחידה של בעל דין:

8.ב"כ הנתבעת טענה בסיכומיה, כי עדות אמיר הייתה עדות יחידה של בעל דין. מה גם, עדותו הייתה מלאת סתירות. לכך יש להוסיף הימנעות התובעת מהבאת עדים רלוונטיים מטעמה, לתמוך בגרסת אמיר לאירוע התאונה.