מוסך צלר בע"מ נ' ע.מ. גינון ופיתוח בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 8.2.11 אשר ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבעים לדיון.

לטענת הנתבעים בטעות אנוש ובהיסח הדעת לא נרשם מועד הדיון ביומן בא כוחם. לטענת הנתבעים,ראיה לכך שאינם מזלזלים בכבוד ביה"מ הינה העובדה שבמועד הדיון נפטר קרוב משפחה של בא כוחם ובתיק אחר, שהיה קבוע לאותו מועד, טרח בא כוחם להודיע על מניעתו להופיע לדיון ושלח עו"ד אחר להופיע במקומו. מכאן, טענו הנתבעים כי לו היו יודעים על מועד הדיון, היתה מוגשת בקשה לדחייה בתיק זה, ואין המדובר בזלזול בבית המשפט. לבקשה צורף תצהיר בא כח הנתבעים.

2.התובעת הותירה אתה בקשה לשיקול דעת בית המשפט, וזאת בכפוף להפקדת סכום משמעותי מסכום התביעה בקופת בית המשפט ותשלום הוצאות.

דיון:

3.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".

ראה בנוסף, לעניין זה :

ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

4.במקרה דנן, אין המדובר בביטול מחמת הצדק שכן הנתבעים מודים, כי קיבלו זימון ביחס למועד הדיון ואולם בהיסח הדעת ומחמת טעות, לא נרשם המועד ביומן בא כוחם.

5.עיון בכתב ההגנה ובתצהיר עדות ראשית שהגישו הנתבעים מעלה, כי לנתבעים טענות הגנה הן ביחס להעדר יריבות של הנתבעים 2,3 והן לגופם של דברים. על פי ההלכה על מנת שבית המשפט יעתר לבקשה לביטול פסק דין על פי שיקול דעתו, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה הגנה אפשרית וכי לגופו של עניין עשוי הביטול להצמיח לו תועלת (ראה בספרו של גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית בעמ' 343-344).

ההלכה הרווחת כיום בפסיקה, הינה, כי הזכות לביטול פסק דין במעמד צד אחד הפכה למעין זכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד, בעמ' 203) וכי מטרתו העיקרית של ביהמ"ש היא להכריע לגופם של דברים ולא לנעול את דלתות בית המשפט מפני צד, בגלל טעות, או רשלנות הניתנת לפיצוי בפסיקת הוצאות.

6.לאור כל האמור, על מנת לא למנוע מהנתבעים את יומם בבית המשפט מחד גיסא, ואולם מאחר ולתובעת נגרמו הוצאות בגין מחדל הנתבעים והתייצבותה לחינם לדיון שנקבע מאידך גיסא, אני מורה כי פסק הדין יבוטל ואולם הנתבעים יחויבו בהוצאות התובע בסכום כולל של 1,000 ₪.