מוסטפה נ' ברהום ואח'

החלטה

1.עניינה של תובענה שלפנינו, פיצוי כספי ופינוי חנות עקב הפרת חוזה שכירות שנחתם בין התובע לבין נתבע 1 (להלן- חוזה השכירות).

2.כאמור בכתב התביעה, ארבעה חודשים לפני תום תקופת השכירות, העביר הנתבע 1 את זכויותיו במושכר לנתבע 2, אחי התובע, ומיאן לשלם את יתרת דמי השכירות עבור ארבעת החודשים האחרונים, זאת בניגוד להסכמות בין הצדדים כפי שהובאו בחוזה.

3.התובע מבקש פיצוי בסך של כ- 80,000 ₪ בגין הנזק שנגרם עקב הפרת חוזה השכירות עמו, 20,000 ₪ בגין אי תשלום דמי השכירות עבור תקופת ההפרה, וכן פינוי המושכר על כל תכולתו.

4.לפניי בקשת הנתבע 1 לסילוק התביעה על הסף בטענה כי העברת השכירות בחנות לנתבע 2 נעשתה בידיעתו המלאה של התובע , ועל כן מדובר בתביעה קנטרנית ובהיעדר עילת תביעה.

5.עוד טוען הנתבע 1 כי התובע לא הראה את זיקתו לחנות , ובתגובה טוען התובע כי שוכר נכס מנוע מלהעלות טענה מסוג זה כלפי המשכיר.

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.

7.הלכה פסוקה היא כי סעד של סילוק תביעה על הסף הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ומן הראוי שבית המשפט יעשה בו שימוש זהיר ביותר.

כך בע"א 335/78 יוסף שלתיאל נ. אריה שני, פד"י ל"ו (2) 151, עמ' 155:

"המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב בדין.

לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו".

הכלל הוא שבית המשפט יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני (ראה ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פד"י מ (2) 668).

עם זאת, כאשר מתברר בשלב מוקדם כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו – ראוי ונכון לסלק את תביעתו בהיעדר צידוק לדון בה לגופה (ראה ע"א 163/84 מ"י נ' חב' העובדים השיתופית בע"מ, פד"י לח (4) 8, 1).

8.לבית המשפט סמכות טבועה למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט. עם זאת, השימוש בסמכותו הטבועה של בית המשפט ייעשה בזהירות.

כך בכלל וכך במיוחד כאשר מדובר בסילוק תובענה על הסף, מן הטעם שיש להישמר פן תיפגע יתר על המידה הזכות היסודית בדבר פניה לערכאות (ראה ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל, פ"ד נח(1) 577).

9.בשלב מקדמי זה, בו טרם החל דיון ממשי בתיק, בוחן בית המשפט את שאלת קיומה של עילת התביעה ו/או היריבות על פי הטענות שבכתב התביעה, ובהתקיים עילה ולו הקלושה ביותר, לא ייעתר בית המשפט לבקשת הסילוק על הסף.

10.בענייננו, מצאתי כי יש מקום להותיר את התביעה על כנה , וליתן לתובע את יומו בבית המשפט על מנת שיתבררו טענותיו לגופו של עניין.

יובהר כבר כעת, כי אין מקום לטענת הנתבע 1 בדבר היעדר זיקתו של התובע לחנות.

הלכה פסוקה היא , כי משחתם הנתבע 1 על חוזה שכירות עם התובע - מנוע הוא מלהעלות טענה זו.

11. שאלת ההוצאות בשל הליך זה תישקל בסיומו של ההליך העיקרי.