מוסטפא נ' המועצה המקומית דלית אל כרמל
|
ע"א בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
8609-15 ,294-16
3.5.2017 |
|
בפני הרכב השופטים: 1. י' דנציגר 2. י' עמית 3. נ' סולברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער בע"א 8609/15 והמשיב 1 בע"א 294/16: עמאר מוסטפאא עו"ד גל אמיר עו"ד חן יהואש |
המשיבים: 1. בע"א 8609/15 והמערערת בע"א 294/16: המועצה המקומית דלית אל כרמל 2. בע"א 8609/15 ובע"א 294/16: עו"ד איחסאן חלבי 3. בע"א 8609/15 ובע"א 294/16: חאטום נג'די עו"ד יוסף עבד אלרזאק עו"ד וג'די כעבייה |
| פסק-דין | |
השופט י' עמית:
שני ערעורים מאוחדים שעניינם בעסקאות נוגדות שנערכו במקרקעין המהווים 5764/17764 חלקים מחלקה 15 בגוש 11514 (להלן: המקרקעין) המצויים בתחומי המועצה המקומית דלית אל כרמל.
רקע עובדתי
- המערער בע"א 8609/15 והמשיב 1 בע"א 294/16 (להלן: מוסטפא) נרשם ביום 6.3.1989 כבעל המקרקעין שבמחלוקת. יתרת השטחים בחלקה, המשתרעת על פני 17,764 מ"ר מצויה בידי בעלים שונים. לטענת המערערת בע"א 294/16 והמשיבה 1 בע"א 8609/15 (להלן: המועצה), בחודש ספטמבר 1988 ועוד בטרם נרשם מוסטפא כבעל הנכס, המועצה רכשה ממנו את זכויותיו במקרקעין והשתמשה בקרקע כאתר לאיסוף פסולת (להלן: 'האתר' או 'המזבלה'), וזאת עד לפינוי האתר ביום 3.5.2011 בעקבות צו לפי סעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984.
כפי שיורחב להלן, הצדדים חלוקים על עצם קיומה של עסקת המכר בין מוסטפא למועצה, שתכונה להלן העסקה הראשונה. נספר לקורא כי זכות הבעלות הנטענת על ידי המועצה לא נרשמה במרשם המקרקעין ואף לא נרשמה בגינה הערת אזהרה. עם זאת, המועצה הציגה אישור ממשרד מיסוי המקרקעין ממנו עולה כי העסקה נערכה ביום 14.10.1988 ודווחה לרשויות המס ביום 30.11.1988.
ביום 29.8.2012 נחתם חוזה בין מוסטפא לבין המשיב 2 בשני הערעורים שבפנינו (להלן: חלבי), למכירת זכויותיו בחלק מהמקרקעין המהווה 5000/17764 חלקים מהחלקה (להלן: העסקה השניה). ביום 6.3.2013 נרשמה הערת אזהרה לזכותו של חלבי. בהמשך, מכר חלבי זכויותיו ב-1000/17764 חלקים מהמקרקעין למשיב 3, וביום 11.12.2013 נרשמה הערת אזהרה לטובת האחרון ביחס לשטח של 1000 מ"ר.
- לטענתה של המועצה, מספר ימים עובר ליום 6.3.2014, מועד הגשת התביעה, נודע לה כי מוסטפא מכר את זכויותיו במקרקעין לחלבי וכי האחרון מכר בתורו חלק מהזכויות למשיב 3. לפיכך פנתה המועצה לבית המשפט המחוזי בתביעה למתן סעד הצהרתי שיקבע כי היא זכאית להירשם כבעלת המקרקעין.
פסק דינו של בית משפט קמא
- בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי המועצה הוכיחה את קיומה של העסקה הראשונה וכריתתו של חוזה מחייב בינה לבין מוסטפא בספטמבר 1988. לאחר בחינת שלוש גרסאות של החוזה שהונחו בפני בית משפט, נדחתה הטענה כי חתימתו של מוסטפא על החוזה זויפה. בית המשפט המחוזי מצא כי המועצה השתמשה במקרקעין כאתר לאיסוף פסולת וכי בשנת 1994 מוסטפא אף המציא העתק של החוזה למהנדס המועצה דאז סלימאן נסר אלדין, מה שמצביע על אמיתות החוזה. נדחתה גם טענת התיישנות ושיהוי שהועלתה כנגד התביעה. נקבע כי הסכמתו של מוסטפא לתפיסת המקרקעין ומסירת העתק מהחוזה למהנדס המועצה, מלמדת על קיום התחייבויותיה של המועצה ועל יצירת יחסי נאמנות בין הצדדים, בגינה נדחה מירוץ ההתיישנות עד למועד הכפירה בנאמנות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|