מוסא נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסילה מינהלית, זאת לאחר שהמבקשת נפסלה מינהלית, למשך 60 ימים ע"י קצין משטרה בגין חשד שעברה עבירות של נהיגה בחוסר זהירות, גרימת חבלה של ממש, אי מתן זכות קדימה לרכב בפניה שמאלה וגרימת נזק לרכוש.

2.כעולה מחומר הראיות, בתאריך 29/4/12 בשעה 08:45 נהגה המבקשת ברכב מסוג גולף מג'ת לכיוון צפון. המבקשת פנתה שמאלה לכיוון תחנת הדלק, ולא נתנה לנהג האופנוע שבא ממולה זכות קדימה. נהג האופנוע סטה שמאלה על מנת שהמבקשת לא תפגע בו, וכתוצאה מהסטייה החליק נהג האופנוע על הכביש, ונגרם לו שבר ביד.

3.ב"כ המבקשת טוען כי לא היה מגע פיזי בין רוכב האופנוע למבקשת. במקום התאונה לא היה בוחן.

ב"כ המבקשת מציין כי המבקשת נוהגת 13 שנים, ועברה התעבורתי דל. מציין כי המבקשת בהיריון, ועליה להיות במעקב ובבדיקות.

4.ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. מציין כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לנהג האופנוע חבלה. מציין כי הנהגת עזבה את המקום מבלי למסור פרטים, מתנגד לקיצור הפסילה.

5.עיינתי בחומר הראית ובתיק החקירה, ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשדות המיוחסות למבקשת. מעדות נהג האופנוע עולה כי המבקשת פנתה שמאלה ולא נתנה לנהג האופנוע שהגיע ממול זכות קדימה.

מגיליון האישפוז של נהג האופנוע עולה כי נגרם לו שבר מרוסק בשורש כף היד.

6אעיר כי ב"כ המשיבה ציין כי מדובר במקרה זה במבקשת שעזבה את מקום התאונה מבלי למסור פרטים. ע"פ ההמלצות בתיק החקירה לא תיוחס למבקשת עבירה זו בכתב האישום. נראה כי המלצה זו התבססה אף על הודעתה של המבקשת שציינה כי חזרה למקום התאונה, ובררה מה מצבו של נהג האופנוע.

7.משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, השאלה היחידה שנותרה היא האם יש בהמשך נהיגתה של המבקשת משום סכנה לציבור המשתמשים בדרך?

8.מתיק החקירה עולה כי ההמלצה היא להגיש כתב אישום כנגד המבקשת בגין עבירות של נהיגה בחוסר זהירות, אין מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה, גרימת חבלה של ממש וגרימת נזק לרכוש.

9.אין מחלוקת כי הנזק שנגרם לנהג האופנוע הינו משמעותי, אך השלב בו יש להתייחס לנתון זה הינו בשלב גזר הדין, ולא בשלב הפסילה המינהלית.

10.השיקולים אותם על הקצין הפוסל לבחון אינם התוצאה אותה גרמה התאונה, אלא המסוכנות של המבקשת המתבטאת ברמת הרשלנות אותה יש לייחס לה בתאונה זו.

ההמלצה להגיש כנגד המבקשת כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בחוסר זהירת, מלמדת כי הרשלנות המיוחסת לה אינה מהרף הגבוה.

11.כמו-כן, בחנתי את עברה התעבורתי של המבקשת. למבקשת שתי הרשעות קודמות בגין עבירות של ברירת משפט, והיא נוהגת משנת 1999.

המדובר במבקשת הנוהגת 13 שנים, והינה נהגת זהירה ונורמטיבית בדרך כלל.

12.התייחסתי לכך שהמבקשת בהיריון, וכי עליה להיות במעקב ולעבור בדיקות שונות במהלך תקופת הפסילה. (הוגשו בעניין זה מסמכים לעיון בית המשפט).

לצורך הגעה לבדיקות ולמרפאה היא נזקקת לרישיון הנהיגה.

13.לאור רמת מסוכנותה של המבקשת שאינה מן הרף הגבוה, ולאור נסיבותיה האישיות אני סבורה כי יש לקצר את תקופת הפסילה, ולהעמידה על 30 ימים.

14.המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, ותשיב את תיק החקירה למשיבה.